1 Remind the people to be subject to rulers and authorities, to be obedient, to be ready to do whatever is good,
2 to slander no one, to be peaceable and considerate, and always to be gentle toward everyone.
3 At one time we too were foolish, disobedient, deceived and enslaved by all kinds of passions and pleasures. We lived in malice and envy, being hated and hating one another.
4 But when the kindness and love of God our Savior appeared,
5 he saved us, not because of righteous things we had done, but because of his mercy. He saved us through the washing of rebirth and renewal by the Holy Spirit,
6 whom he poured out on us generously through Jesus Christ our Savior,
7 so that, having been justified by his grace, we might become heirs having the hope of eternal life.
8 This is a trustworthy saying. And I want you to stress these things, so that those who have trusted in God may be careful to devote themselves to doing what is good. These things are excellent and profitable for everyone.
9 But avoid foolish controversies and genealogies and arguments and quarrels about the law, because these are unprofitable and useless.
10 Warn a divisive person once, and then warn them a second time. After that, have nothing to do with them.
11 You may be sure that such people are warped and sinful; they are self-condemned.
12 As soon as I send Artemas or Tychicus to you, do your best to come to me at Nicopolis, because I have decided to winter there.
13 Do everything you can to help Zenas the lawyer and Apollos on their way and see that they have everything they need.
14 Our people must learn to devote themselves to doing what is good, in order to provide for urgent needs and not live unproductive lives.
15 Everyone with me sends you greetings. Greet those who love us in the faith. Grace be with you all.
1 הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב׃
2 ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם׃
3 כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃
4 אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם׃
5 אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃
6 אשר שפך עלינו למכביר על ידי ישוע המשיח מושיענו׃
7 למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את חיי העולמים׃
8 נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעשק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם׃
9 אבל תרחק מן השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה׃
10 ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו׃
11 ודע כי איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו׃
12 כאשר אשלח אליך את ארטמס או את טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו׃
13 השתדל ללות על דרכם את זינס המלמד בתורה ואת אפולוס למען לא יחסרו דבר׃
14 וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי׃
15 כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם כלכם אמן׃