1 Then Job answered,
2 "I have heard many such things.
You are all miserable comforters!
3 Shall vain words have an end?
Or what provokes you that you answer?
4 I also could speak as you do.
If your soul were in my soul’s place,
I could join words together against you,
and shake my head at you,
5 but I would strengthen you with my mouth.
The solace of my lips would relieve you.
6 "Though I speak, my grief is not subsided.
Though I forbear, what am I eased?
7 But now, God, you have surely worn me out.
You have made all my company desolate.
8 You have shriveled me up. This is a witness against me.
My leanness rises up against me.
It testifies to my face.
9 He has torn me in his wrath and persecuted me.
He has gnashed on me with his teeth.
My adversary sharpens his eyes on me.
10 They have gaped on me with their mouth.
They have struck me on the cheek reproachfully.
They gather themselves together against me.
11 God delivers me to the ungodly,
and casts me into the hands of the wicked.
12 I was at ease, and he broke me apart.
Yes, he has taken me by the neck, and dashed me to pieces.
He has also set me up for his target.
13 His archers surround me.
He splits my kidneys apart, and does not spare.
He pours out my bile on the ground.
14 He breaks me with breach on breach.
He runs at me like a giant.
15 I have sewed sackcloth on my skin,
and have thrust my horn in the dust.
16 My face is red with weeping.
Deep darkness is on my eyelids,
17 although there is no violence in my hands,
and my prayer is pure.
18 "Earth, don’t cover my blood.
Let my cry have no place to rest.
19 Even now, behold, my witness is in heaven.
He who vouches for me is on high.
20 My friends scoff at me.
My eyes pour out tears to God,
21 that he would maintain the right of a man with God,
of a son of man with his neighbor!
22 For when a few years have come,
I will go the way of no return.
1 א ויען איוב ויאמר br
2 ב שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם br
3 ג הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה br
4 ד גם אנכי-- ככם אדברה br לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים br ואניעה עליכם במו ראשי br
5 ה אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך br
6 ו אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך br
7 ז אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי br
8 ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה br
9 ט אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי br
10 י פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון br
11 יא יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני br
12 יב שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני br ויקימני לו למטרה br
13 יג יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל br ישפך לארץ מררתי br
14 יד יפרצני פרץ על-פני-פר ץ ירץ עלי כגבור br
15 טו שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני br
16 טז פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות br
17 יז על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה br
18 יח ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי br
19 יט גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים br
20 כ מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני br
21 כא ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו br
22 כב כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך