1 Job again took up his parable, and said,
2 "Oh that I were as in the months of old,
as in the days when God watched over me;
3 when his lamp shone on my head,
and by his light I walked through darkness,
4 as I was in my prime,
when the friendship of God was in my tent,
5 when the Almighty was yet with me,
and my children were around me,
6 when my steps were washed with butter,
and the rock poured out streams of oil for me,
7 when I went out to the city gate,
when I prepared my seat in the street.
8 The young men saw me and hid themselves.
The aged rose up and stood.
9 The princes refrained from talking,
and laid their hand on their mouth.
10 The voice of the nobles was hushed,
and their tongue stuck to the roof of their mouth.
11 For when the ear heard me, then it blessed me,
and when the eye saw me, it commended me,
12 because I delivered the poor who cried,
and the fatherless also, who had no one to help him,
13 the blessing of him who was ready to perish came on me,
and I caused the widow’s heart to sing for joy.
14 I put on righteousness, and it clothed me.
My justice was as a robe and a diadem.
15 I was eyes to the blind,
and feet to the lame.
16 I was a father to the needy.
I researched the cause of him whom I didn’t know.
17 I broke the jaws of the unrighteous
and plucked the prey out of his teeth.
18 Then I said, ‘I will die in my own house,
I will count my days as the sand.
19 My root is spread out to the waters.
The dew lies all night on my branch.
20 My glory is fresh in me.
My bow is renewed in my hand.’
21 "Men listened to me, waited,
and kept silence for my counsel.
22 After my words they didn’t speak again.
My speech fell on them.
23 They waited for me as for the rain.
Their mouths drank as with the spring rain.
24 I smiled on them when they had no confidence.
They didn’t reject the light of my face.
25 I chose out their way, and sat as chief.
I lived as a king in the army,
as one who comforts the mourners.
1 א ויסף איוב שאת משלו ויאמר br
2 ב מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני br
3 ג בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך br
4 ד כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי br
5 ה בעוד שדי עמדי סביבותי נערי br
6 ו ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן br
7 ז בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי br
8 ח ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו br
9 ט שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם br
10 י קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה br
11 יא כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני br
12 יב כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו br
13 יג ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן br
14 יד צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי br
15 טו עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני br
16 טז אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו br
17 יז ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף br
18 יח ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים br
19 יט שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי br
20 כ כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף br
21 כא לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי br
22 כב אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי br
23 כג ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש br
24 כד אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון br
25 כה אבחר דרכם ואשב ראש br ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם