1 א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר  {ס}

2 ב אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים  לא יהיה לך אלהים אחרים על פני

3 ג לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת--ואשר במים מתחת לארץ

4 ד לא תשתחוה להם ולא תעבדם  כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא--פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי

5 ה ועשה חסד לאלפים--לאהבי ולשמרי מצותי  {ס}

6 ו לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא  כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא  {פ}

7 ז זכור את יום השבת לקדשו

8 ח ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך

9 ט ויום השביעי--שבת ליהוה אלהיך  לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך

10 י כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת--ויקדשהו  {ס}

11 יא כבד את אביך ואת אמך--למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך  {ס}

12 יב לא תרצח  {ס}  לא תנאף  {ס}  לא תגנב  {ס}  לא תענה ברעך עד שקר  {ס}

13 יג לא תחמד בית רעך  {ס}  לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך  {פ}

14 יד וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק

15 טו ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות

16 טז ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם--לבלתי תחטאו

17 יז ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים  {ס}

18 יח ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל  אתם ראיתם--כי מן השמים דברתי עמכם

19 יט לא תעשון אתי  אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

20 כ מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך

21 כא ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית  כי חרבך הנפת עליה ותחללה

22 כב ולא תעלה במעלת על מזבחי  אשר לא תגלה ערותך עליו  {פ}

1 Alors Dieu prononça toutes ces paroles, en disant:

2 JE SUIS l'Éternel ton Dieu, qui t'ai retiré du pays d'Égypte, de la maison de servitude.

3 Tu n'auras point d'autres dieux devant ma face.

4 Tu ne te feras point d'image taillée, ni aucune ressemblance des choses qui sont là-haut dans les cieux, ni ici-bas sur la terre, ni dans les eaux sous la terre;

5 Tu ne te prosterneras point devant elles, et tu ne les serviras point; car JE SUIS l'Éternel ton Dieu, un Dieu jaloux, qui punis l'iniquité des pères sur les enfants, jusqu'à la troisième et à la quatrième génération de ceux qui me haïssent,

6 Et qui fais miséricorde jusqu'à mille générations à ceux qui m'aiment et qui gardent mes commandements.

7 Tu ne prendras point le nom de l'Éternel ton Dieu en vain; car l'Éternel ne tiendra point pour innocent celui qui aura pris son nom en vain.

8 Souviens-toi du jour du repos pour le sanctifier;

9 Tu travailleras six jours, et tu feras toute ton oeuvre;

10 Mais le septième jour est le repos de l'Éternel ton Dieu; tu ne feras aucune oeuvre en ce jour-là, ni toi, ni ton fils, ni ta fille, ni ton serviteur, ni ta servante, ni ton bétail, ni l'étranger qui est dans tes portes;

11 Car l'Éternel a fait en six jours les cieux et la terre, la mer et tout ce qui est en eux, et il s'est reposé le septième jour; c'est pourquoi l'Éternel a béni le jour du repos et l'a sanctifié.

12 Honore ton père et ta mère, afin que tes jours soient prolongés sur la terre que l'Éternel ton Dieu te donne.

13 Tu ne tueras point.

14 Tu ne commettras point adultère.

15 Tu ne déroberas point.

16 Tu ne diras point de faux témoignage contre ton prochain.

17 Tu ne convoiteras point la maison de ton prochain; tu ne convoiteras point la femme de ton prochain, ni son serviteur, ni sa servante, ni son bœuf, ni son âne, ni aucune chose qui soit à ton prochain.

18 Or, tout le peuple entendait les tonnerres et le son de la trompette, et voyait les éclairs et la montagne fumante. Le peuple donc, voyant cela, tremblait et se tenait loin.

19 Et ils dirent à Moïse: Parle-nous toi-même, et nous écouterons; mais que Dieu ne parle point avec nous, de peur que nous ne mourions.

20 Et Moïse dit au peuple: Ne craignez point, car Dieu est venu pour vous éprouver, et afin que sa crainte soit devant vous, en sorte que vous ne péchiez point.

21 Le peuple donc se tint loin; et Moïse s'approcha de l'obscurité où était Dieu.

22 Et l'Éternel dit à Moïse: Tu diras ainsi aux enfants d'Israël: Vous avez vu que je vous ai parlé des cieux.

23 Vous ne ferez point, à côté de moi, des dieux d'argent, et vous ne ferez point des dieux d'or.

24 Tu me feras un autel de terre, sur lequel tu sacrifieras tes holocaustes et tes sacrifices de prospérité, tes brebis et tes taureaux. En tout lieu où je ferai célébrer mon nom, je viendrai à toi et je te bénirai.

25 Que si tu me fais un autel de pierres, tu ne les emploieras point taillées; car si tu levais sur elles ton fer, tu les souillerais.

26 Et tu ne monteras point à mon autel par des degrés, afin que ta nudité n'y soit pas découverte.