1 א נחמו נחמו עמי--יאמר אלהיכם

2 ב דברו על לב ירושלם וקראו אליה--כי מלאה צבאה כי נרצה עונה  כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה  {ס}

3 ג קול קורא--במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו

4 ד כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

5 ה ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר  {פ}

6 ו קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה

7 ז יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם

8 ח יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם  {ס}

9 ט על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם

10 י הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו

11 יא כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל  {ס}

12 יב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים

13 יג מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו

14 יד את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו

15 טו הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול

16 טז ולבנון אין די בער וחיתו--אין די עולה  {פ}

17 יז כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו

18 יח ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו

19 יט הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף

20 כ המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט  {ס}

21 כא הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינותם מוסדות הארץ

22 כב הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת

23 כג הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה

24 כד אף בל נטעו אף בל זרעו--אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם  {ס}

25 כה ואל מי תדמיוני ואשוה--יאמר קדוש

26 כו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר  {ס}

27 כז למה תאמר יעקב ותדבר ישראל  נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור

28 כח הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ--לא ייעף ולא ייגע  אין חקר לתבונתו

29 כט נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה

30 ל ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו

31 לא וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו  {ס}

1 Consolez, consolez mon peuple, dit votre Dieu.

2 Parlez à Jérusalem selon son coeur, et criez-lui que son temps de guerre est accompli, que son iniquité est pardonnée; qu'elle a reçu au double, de la main de l'Éternel, la peine de tous ses péchés.

3 Une voix crie: Préparez dans le désert le chemin de l'Éternel; aplanissez dans la solitude une route pour notre Dieu!

4 Toute vallée sera comblée, toute montagne et toute colline seront abaissées; les lieux montueux deviendront une plaine, et les lieux raboteux une vallée.

5 Alors la gloire de l'Éternel sera manifestée, et toute chair en même temps la verra; car la bouche de l'Éternel a parlé.

6 Une voix dit: Crie. Et on répond: Que crierai-je? -Toute chair est comme l'herbe, et toute sa grâce comme la fleur des champs.

7 L'herbe sèche, la fleur tombe, quand le vent de l'Éternel souffle sur elle. Vraiment le peuple est comme l'herbe.

8 L'herbe sèche, la fleur tombe, mais la Parole de notre Dieu demeure éternellement!

9 Monte sur une haute montagne, Sion, qui annonces de bonnes nouvelles! Élève ta voix avec force, Jérusalem, qui annonces de bonnes nouvelles! Élève ta voix, ne crains point; dis aux villes de Juda: Voici votre Dieu!

10 Voici, le Seigneur, l'Éternel, vient avec puissance; il domine par la force de son bras; voici, son salaire vient avec lui, et sa rétribution devant lui.

11 Il paîtra son troupeau comme un berger; il rassemblera les agneaux entre ses bras, et les portera dans son sein; il conduira celles qui allaitent.

12 Qui a mesuré les eaux avec le creux de sa main, et qui a pris avec la paume les dimensions des cieux? Qui a ramassé dans un boisseau la poussière de la terre? Qui a pesé au crochet les montagnes, et les collines à la balance?

13 Qui a mesuré l'Esprit de l'Éternel, ou qui a été son conseiller pour l'instruire?

14 De qui a-t-il pris conseil? Qui lui a donné l'intelligence, et lui a enseigné le chemin de la justice? Qui lui a enseigné la science, et lui a fait connaître la voie de la sagesse?

15 Voilà, les nations sont comme une goutte qui tombe d'un seau, ou comme la poussière d'une balance; voilà, les îles sont comme la poudre qui vole.

16 Le Liban ne suffirait pas pour le feu, et ses bêtes ne suffiraient pas pour l'holocauste.

17 Toutes les nations sont devant lui comme un rien. Elles ne sont à ses yeux que néant et que vanité.

18 A qui donc feriez-vous ressembler Dieu, et par quelle image le représenterez-vous?

19 L'ouvrier fond une idole, et l'orfèvre étend l'or par-dessus, et lui fait des chaînettes d'argent.

20 Celui qui ne peut offrir beaucoup, choisit un bois qui ne pourrisse point, et cherche un ouvrier habile pour fabriquer une idole qui ne branle pas.

21 N'aurez-vous point de connaissance? N'entendrez-vous point? Ne l'avez-vous pas appris dès le commencement? N'avez-vous pas compris comment la terre fut fondée?

22 C'est lui qui est assis au-dessus du globe de la terre, et ceux qui l'habitent sont comme des sauterelles; c'est lui qui étend les cieux comme un voile, et les déploie comme une tente pour y habiter;

23 C'est lui qui réduit les princes à rien, et qui anéantit les gouverneurs de la terre.

24 A peine sont-ils plantés, à peine sont-ils semés, à peine leur tronc a-t-il pris racine en terre: l'Éternel souffle sur eux, et ils sèchent; et un tourbillon les emporte comme du chaume.

25 A qui donc me feriez-vous ressembler? Et à qui serai-je égalé, dit le Saint?

26 Levez les yeux en haut, et regardez: qui a créé ces choses? C'est lui qui fait sortir en ordre leur armée, et qui les appelle toutes par leur nom; telle est la grandeur de son pouvoir et de sa force puissante, que pas une ne manque à lui obéir.

27 Pourquoi donc dirais-tu, Jacob, et pourquoi parlerais-tu ainsi, Israël: Mon état est caché à l'Éternel, et mon Dieu ne soutient plus mon droit?

28 Ne le sais-tu pas, ne l'as-tu pas entendu, que l'Éternel est le Dieu d'éternité, qui a créé les extrémités de la terre? Il ne se lasse point, il ne se fatigue point, et on ne peut sonder son intelligence.

29 Il donne de la force à celui qui est lassé; il accroît la vigueur de celui qui est affaibli.

30 Les jeunes gens se fatiguent et se lassent, les jeunes hommes deviennent chancelants.

31 Mais ceux qui s'attendent à l'Éternel reprennent de nouvelles forces. Les ailes leur reviennent comme aux aigles. Ils courront, et ne se fatigueront point; ils marcheront, et ne se lasseront point.