1 א נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי

2 ב פרשתי ידי כל היום אל עם סורר--ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם

3 ג העם המכעסים אתי על פני--תמיד  זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים

4 ד הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק (ומרק) פגלים כליהם

5 ה האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום

6 ו הנה כתובה לפני  לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם

7 ז עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על (אל) חיקם  {ס}

8 ח כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו--כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל

9 ט והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה

10 י והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני

11 יא ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי--הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך

12 יב ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו--יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם  {פ}

13 יג לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו--הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו

14 יד הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו

15 טו והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר

16 טז אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן  כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני

17 יז כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב

18 יח כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא  כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש

19 יט וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה

20 כ לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו  כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל

21 כא ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים

22 כב לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל  כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי

23 כג לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה  כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם

24 כד והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע

25 כה זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה  {ס}

1 Je suis recherché de ceux qui ne demandaient pas, je me suis fait trouver par ceux qui ne me cherchaient point; j'ai dit à la nation qui n'était pas appelée de mon nom: Me voici, me voici!

2 J'ai étendu mes mains tout le jour vers un peuple rebelle, vers ceux qui marchent dans le mauvais chemin, qui suivent leurs propres sentiers;

3 Vers le peuple de ceux qui m'irritent toujours en face, qui sacrifient dans les jardins et font des encensements sur les autels de briques;

4 Qui se tiennent dans les tombeaux et passent la nuit dans les lieux désolés; qui mangent la chair du pourceau, et dont les vases contiennent des mets abominables;

5 Qui disent: Retire-toi! ne m'approche pas! car je suis plus saint que toi. Ces choses sont une fumée à mes narines, un feu toujours allumé.

6 Voici, cela est écrit devant moi; je ne m'en tairai point; mais je le rendrai; oui, je le leur rendrai dans leur sein:

7 Vos iniquités, dit l'Éternel, et les iniquités de vos pères, qui ont fait des encensements sur les montagnes et m'ont outragé sur les collines! Or je mesurerai dans leur sein le salaire de ce qu'ils ont fait autrefois.

8 Ainsi a dit l'Éternel: Comme on dit, lorsqu'il se trouve du vin dans une grappe: Ne la détruis pas, car il y a là une bénédiction! ainsi ferai-je à cause de mes serviteurs, afin de ne pas tout détruire.

9 Je ferai sortir de Jacob une postérité, et de Juda celui qui héritera mes montagnes; mes élus les posséderont, et mes serviteurs y habiteront.

10 Et Saron servira de pâturage au menu bétail, et la vallée d'Acor sera le gîte du gros bétail, pour mon peuple qui m'aura cherché.

11 Mais vous qui abandonnez l'Éternel, qui oubliez ma montagne sainte, qui dressez la table à Gad et remplissez la coupe pour Méni,

12 Je vous destine aussi à l'épée, et vous vous courberez pour être égorgés; parce que j'ai appelé, et vous n'avez pas répondu; j'ai parlé, et vous n'avez pas écouté; mais vous avez fait ce qui est mal à mes yeux, et vous avez choisi ce qui me déplaît!

13 C'est pourquoi, ainsi a dit le Seigneur, l'Éternel: Voici, mes serviteurs mangeront, et vous aurez faim; mes serviteurs boiront, et vous aurez soif; voici, mes serviteurs seront dans la joie, et vous serez dans la confusion;

14 Voici, mes serviteurs chanteront, de la joie qu'ils auront au coeur; et vous, vous gémirez dans la douleur de votre coeur, et vous hurlerez dans le tourment de votre esprit!

15 Vous laisserez votre nom pour servir d'imprécation à mes élus; et le Seigneur, l'Éternel te fera mourir; mais il appellera ses serviteurs d'un autre nom.

16 Celui qui souhaitera d'être béni sur la terre, se bénira par le Dieu de vérité; et celui qui jurera sur la terre, jurera par le Dieu de vérité; car les détresses anciennes seront oubliées, et elles seront cachées à mes yeux.

17 Car voici, je vais créer de nouveaux cieux et une nouvelle terre; on ne se souviendra plus des choses passées, et elles ne reviendront plus en mémoire.

18 Mais réjouissez-vous à jamais, et soyez dans l'allégresse, à cause de ce que je vais créer. Car voici, je vais créer Jérusalem pour l'allégresse, et son peuple pour la joie.

19 Et je ferai de Jérusalem mon allégresse, et de mon peuple ma joie; et on n'y entendra plus le bruit des pleurs, ni le bruit des cris.

20 Il n'y aura plus là d'enfant né pour peu de jours, ni de vieillard qui n'accomplisse ses jours; car celui qui mourra à cent ans, sera jeune, et le pécheur âgé de cent ans, sera maudit.

21 Ils bâtiront des maisons, et ils les habiteront; ils planteront des vignes, et ils en mangeront le fruit.

22 Ils ne bâtiront plus pour qu'un autre y habite, ils ne planteront plus pour qu'un autre en mange; car les jours de mon peuple seront comme les jours des arbres, et mes élus verront vieillir l'ouvrage de leurs mains.

23 Ils ne se fatigueront plus en vain; ils n'enfanteront pas pour la frayeur; car ils seront la race des bénis de l'Éternel, et leurs rejetons seront avec eux.

24 Et il arrivera qu'avant qu'ils crient, je les exaucerai; quand ils parleront encore, je les aurai déjà entendus.

25 Le loup et l'agneau paîtront ensemble; le lion mangera de la paille comme le boeuf; et le serpent aura la poussière pour sa nourriture. On ne fera plus de mal, et on ne détruira plus sur toute ma montagne sainte, a dit l'Éternel.