1 א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך--כי מת אתה ולא תחיה
2 ב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה
3 ג ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול {ס}
4 ד ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר
5 ה הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה
6 ו ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת
7 ז וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר
8 ח הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית--עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה {ס}
9 ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו
10 י אני אמרתי בדמי ימי אלכה--בשערי שאול פקדתי יתר שנותי
11 יא אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל
12 יב דורי נסע ונגלה מני--כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני
13 יג שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני
14 יד כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני
15 טו מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי
16 טז אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני
17 יז הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי
18 יח כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך
19 יט חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך
20 כ יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה
21 כא ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי
22 כב ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה {ס}
1 En ce temps-là, Ézéchias fut malade à la mort; et le prophète Ésaïe, fils d'Amots, vint vers lui et lui dit: Ainsi a dit l'Éternel: mets ordre à ta maison, car tu vas mourir, et tu ne vivras plus.
2 Alors Ézéchias tourna son visage contre la muraille et pria l'Éternel,
3 Et il dit: O Éternel, souviens-toi que j'ai marché devant ta face avec fidélité et intégrité de coeur, et que j'ai fait ce qui est agréable à tes yeux! Et Ézéchias répandit beaucoup de larmes.
4 Alors la Parole de l’Éternel fut adressée à Ésaïe, en ces mots:
5 Va, et dis à Ézéchias: Ainsi a dit l'Éternel, le Dieu de David, ton père: j'ai entendu ta prière, j'ai vu tes larmes; voici, je vais ajouter quinze années à tes jours.
6 Et je te délivrerai, toi et cette ville, de la main du roi d'Assyrie; je protégerai cette ville.
7 Et ceci te sera, de la part de l'Éternel, le signe que l'Éternel accomplira la Parole qu'il a prononcée:
8 Voici, je ferai retourner l'ombre par les degrés qu'elle a déjà parcourus aux degrés d'Achaz, de dix degrés en arrière, avec le soleil. Et le soleil rétrograda de dix degrés par les degrés qu'il avait parcourus.
9 Cantique d'Ézéchias, roi de Juda, lorsqu'il fut malade et qu'il guérit de sa maladie.
10 Je disais: Quand mes jours sont tranquilles, je m'en vais aux portes du Sépulcre: je suis privé du reste de mes années!
11 Je disais: Je ne verrai plus l'Éternel, l'Éternel dans la terre des vivants. Je ne verrai plus aucun homme parmi les habitants du monde.
12 Ma durée est enlevée; elle est transportée loin de moi comme une tente de berger. Ma vie est coupée; je suis retranché comme la toile que le tisserand détache de la trame. Du matin au soir tu m'auras enlevé!
13 Je pensais en moi-même jusqu'au matin: Comme un lion, il brisera tous mes os. Du matin au soir tu m'auras enlevé!
14 Je murmurais comme la grue et l'hirondelle; je gémissais comme la colombe. Mes yeux se lassaient à regarder en haut: Éternel, je suis en détresse, garantis-moi!
15 Que dirai-je? Il m'a parlé, et c'est lui qui l'a fait. Je marcherai humblement tout le reste de mes années, à cause de l'amertume de mon âme.
16 Seigneur, c'est par là qu'on a la vie, c'est là tout ce qui fait la vie de mon âme! Tu me guéris, tu me rends la vie.
17 Voici, ma grande amertume est changée en prospérité; tu as retiré mon âme de la fosse de destruction; car tu as jeté tous mes péchés derrière ton dos.
18 Le Sépulcre ne te louera point, la mort ne te célébrera point; ceux qui descendent au tombeau ne s'attendent plus à ta fidélité.
19 Mais le vivant, le vivant te célébrera, comme je fais aujourd'hui; le père fera connaître aux enfants ta fidélité.
20 L'Éternel est mon libérateur! Nous ferons résonner nos cantiques, tous les jours de notre vie, dans la maison de l'Éternel.
21 Or Ésaïe avait dit: Qu'on prenne une masse de figues, et qu'on l'étende sur l'ulcère, et il guérira.
22 Et Ézéchias dit: Quel signe aurai-je, que je monterai à la maison de l'Éternel?