1 א וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית
2 ב וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל {ס}
3 ג ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות
4 ד ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה
5 ה ויבחר ואלישוע ואלפלט
6 ו ונגה ונפג ויפיע
7 ז ואלישמע ובעלידע ואליפלט {פ} br
8 ח וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם
9 ט ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים
10 י וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך
11 יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים
12 יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש {פ} br
13 יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק
14 יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים
15 טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים
16 טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה
17 יז ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים
1 Und {2. Sam. 5,11} Hiram, der König von Tyrus, sandte Boten zu David, und Cedernholz und Mauerleute {O. Steinhauer} und Zimmerleute, damit sie ihm ein Haus bauten.
2 Und David erkannte, daß Jehova ihn zum König über Israel bestätigt hatte; denn sein Königreich war hoch erhoben um seines Volkes Israel willen.
3 Und David nahm noch Weiber in Jerusalem, und David zeugte noch Söhne und Töchter.
4 Und dies sind die Namen derer, welche ihm in Jerusalem geboren wurden: Schammua und Schobab, Nathan und Salomo,
5 und Jibchar und Elischua und Elpelet,
6 und Nogah und Nepheg und Japhija,
7 und Elischama und Beeljada und Eliphelet.
8 Und als die Philister hörten, daß David zum König über ganz Israel gesalbt worden war, da zogen alle Philister herauf, um David zu suchen. Und David hörte es und zog ihnen entgegen.
9 Und die Philister kamen und breiteten sich aus im Tale Rephaim.
10 Und David befragte Gott und sprach: Soll ich wider die Philister hinaufziehen, und wirst du sie in meine Hand geben? Und Jehova sprach zu ihm: Ziehe hinauf, und ich werde sie in deine Hand geben.
11 Da zogen sie hinauf nach Baal-Perazim, und David schlug sie daselbst; und David sprach: Gott hat meine Feinde durch meine Hand durchbrochen, gleich einem Wasserdurchbruch. Daher gab man jenem Orte den Namen Baal-Perazim. {Ort der Durchbrüche}
12 Und sie ließen daselbst ihre Götter; und David gab Befehl, und sie wurden mit Feuer verbrannt.
13 Und die Philister zogen wiederum herauf und breiteten sich aus im Tale.
14 Und David befragte Gott abermals; und Gott sprach zu ihm: Du sollst nicht hinaufziehen ihnen nach; wende dich von ihnen ab, daß du an sie kommst, den Bakabäumen gegenüber.
15 Und sobald du das Geräusch eines Daherschreitens in den Wipfeln der Bakabäume hörst, alsdann sollst du zum Angriff schreiten; {Eig. ausziehen in den Streit} denn Gott ist vor dir ausgezogen, um das Heerlager der Philister zu schlagen.
16 Und David tat, so wie Gott ihm geboten hatte; und sie schlugen das Heerlager der Philister von Gibeon bis nach Geser.
17 Und der Name Davids ging aus in alle Länder, und Jehova legte die Furcht vor ihm auf alle Nationen.