1 א ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו--וישקהו ויאמר--הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד

2 ב בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני

3 ג וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין

4 ד ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם

5 ה אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נבאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים

6 ו וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר

7 ז והיה כי תבאינה (תבאנה) האתות האלה--לך  עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך

8 ח וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה

9 ט והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא  {ס}

10 י ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם

11 יא ויהי כל יודעו מאתמול שלשם ויראו והנה עם נבאים נבא  {ס}  ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש--הגם שאול בנביאים

12 יב ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים

13 יג ויכל מהתנבות ויבא הבמה

14 יד ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל

15 טו ויאמר דוד שאול  הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל

16 טז ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל  {פ}

17 יז ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה

18 יח ויאמר אל בני ישראל  {פ} br   br כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם

19 יט ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם

20 כ ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן

21 כא ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא

22 כב וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש  {ס}  ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים

23 כג וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה

24 כד ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך  {ס}

25 כה וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו

26 כו וגם שאול--הלך לביתו גבעתה וילכו עמו--החיל אשר נגע אלהים בלבם

27 כז ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש  {פ}

1 Tomou Samuel o vaso de óleo, e lho derramou sobre a cabeça e o beijou e disse: Não te ungiu Jeová para ser príncipe sobre a sua herança?

2 Quando te apartares hoje de mim, acharás dois homens juntos ao sepulcro de Raquel, no território de Benjamim, em Zelza. Eles te dirão: Acharam-se as jumentas que foste procurar; e teu pai, deixando de cuidar delas, aflige-se por ti e diz: Que farei eu por meu filho?

3 Então dali irás para adiante, e chegarás ao carvalho de Tabor, ali te encontrarão três homens que, subindo a Deus a Betel, levam, um três cabritos, outro três pães, e o outro um odre de vinho.

4 Eles te saudarão, e te darão dois pães; tu os receberás das suas mãos.

5 Depois virás ao outeiro de Deus, onde está a guarnição dos filisteus. Ao entrares ali na cidade, encontrarás um rancho de profetas descendo do alto, precedido de saltérios, tambores, flautas, harpas, e eles profetizando.

6 O espírito de Jeová se apoderará de ti, profetizarás com eles, e ficarás mudado em outro homem.

7 Quando estes sinais te acontecerem, faze o que pedir a ocasião; porque Deus é contigo.

8 Descerás diante de mim a Gilgal, e eu descerei a ter contigo, para oferecer holocaustos e para imolar sacrifícios de ofertas pacíficas. Esperarás sete dias, até que eu venha ter contigo e te declare o que hás de fazer.

9 Tanto que Saul deu costas para partir de Samuel, Deus lhe mudou o coração em outro; e todos esses sinais aconteceram naquele dia.

10 Chegando eles ao outeiro, eis que um rancho de profetas lhe saiu ao encontro; o espírito de Deus apoderou-se de Saul, e ele profetizou no meio deles.

11 Todos os que o tinham conhecido antes, quando viram que ele profetizava com os profetas, diziam uns aos outros: Que é o que aconteceu ao filho de Quis? Está Saul também entre os profetas?

12 Então um homem do lugar respondeu, e disse: Quem é o pai deles? Por isso passou em provérbio: Está Saul também entre os profetas?

13 Tendo acabado de profetizar, veio ao alto.

14 O tio de Saul perguntou-lhe a ele e ao seu servo: Aonde fostes? Respondeu ele: A procurar as jumentas. Quando vimos que não apareciam, fomos ter com Samuel.

15 Tornou-lhe o tio: Declara-me, que é o que vos disse Samuel.

16 Respondeu Saul a seu tio: Declarou-nos que as jumentas já eram achadas. Mas no tocante ao assunto do reino de que lhe falara Samuel, não lho disse.

17 Convocou Samuel o povo a Jeová em Mispa,

18 e disse aos filhos de Israel: Assim diz Jeová, Deus de Israel: Eu fiz subir a Israel do Egito, e vos livrei da mão dos egípcios e da mão de todos os reinos que vos oprimiam.

19 Mas vós hoje rejeitastes o vosso Deus, que é quem vos livra de todas as vossas calamidades e angústias, e lhe dissestes: Não! mas constitui um rei sobre nós. Agora ponde-vos diante de Jeová pelas vossas tribos e pelos vossos milhares.

20 Tendo Samuel feito chegar todas as tribos de Israel, tomou-se a tribo de Benjamim.

21 Tendo feito chegar a tribo de Benjamim pelas suas famílias, tomou-se a família de Matri; e dele se tomou Saul, filho de Quis. Mas, quando o procuraram, não podia ser encontrado.

22 Portanto, tornaram a perguntar a Jeová: Não veio ainda o homem para cá? Jeová respondeu: Ele se escondeu por entre a bagagem.

23 Foram correndo e trouxeram-no de lá. Estando ele entre o povo, era mais alto do que todo o povo desde o ombro para cima.

24 Disse Samuel a todo o povo: Vedes a quem Jeová escolheu? pois não há entre todo o povo quem lhe seja semelhante. Então todo o povo rompeu em gritos e disse: Viva o rei!

25 Declarou Samuel diante do povo o que fariam os reis e, escrevendo-o num livro, depositou-o diante de Jeová. Então Samuel despediu todo o povo, cada um para a sua casa.

26 Voltou Saul também para a sua casa em Gibeá; e foram com ele os homens de valor, cujos corações Deus tinha tocado.

27 Mas os filhos de Belial disseram: Como pode este homem salvar-nos? Desprezaram-no, e não lhe trouxeram presentes. Saul, porém, portou-se como se fora surdo.