1 א ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה {ס}
2 ב כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל--אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים
3 ג עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור {ס}
4 ד וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה
5 ה ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל
6 ו ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק
7 ז ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים
8 ח ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב
9 ט ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו {פ}
10 י ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר
11 יא נחמתי כי המלכתי את שאול למלך--כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה
12 יב וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל
13 יג ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה--הקימתי את דבר יהוה
14 יד ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע
15 טו ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו {פ}
16 טז ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו (ויאמר) לו דבר {ס}
17 יז ויאמר שמואל--הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל
18 יח וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם
19 יט ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה {ס}
20 כ ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי
21 כא ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל {ס}
22 כב ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים
23 כג כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך {ס}
24 כד ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם
25 כה ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה
26 כו ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל {ס}
27 כז ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע {ס}
28 כח ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך {ס}
29 כט וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם
30 ל ויאמר חטאתי--עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך
31 לא וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה {ס}
32 לב ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות {ס}
33 לג ויאמר שמואל--כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל {ס}
34 לד וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול
35 לה ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל {פ}
1 Disse Samuel a Saul: Jeová enviou-me para te ungir rei sobre o seu povo, sobre Israel; agora escuta as palavras de Jeová.
2 Assim diz Jeová dos exércitos: Observei o que fez Amaleque a Israel, e de que modo se lhe opôs quando saía do Egito.
3 Vai e fere a Amaleque, e destrói totalmente a ele e a tudo o que tiver, não lhe perdoes, mas mata homem e mulher, o menino e crianças de mama, boi e ovelha, camelo e jumento.
4 Saul convocou o povo e enumerou-os em Telaim, duzentos mil homens de pé, e dez mil homens de Judá.
5 Chegou Saul à cidade de Amaleque, e dispôs emboscadas ao longo da torrente.
6 Disse Saul aos queneus: Ide, retirai-vos, descei dentre os amalequitas, não suceda que eu vos destrua juntamente com eles, porque vós usastes de misericórdia com todos os filhos de Israel, quando subiam do Egito.
7 Saul bateu aos amalequitas desde Havilá no caminho de Sur que está defronte do Egito.
8 Tomou vivo a Agague, rei dos amalequitas, e destruiu por completo a todo o povo ao fio da espada.
9 Mas Saul e o povo perdoaram a Agague e ao melhor das ovelhas e dos bois, dos animais engordados e dos cordeiros, e a todo o que era bom, não os quiseram destruir totalmente; porém a tudo o que houve de vil e desprezível, isso destruíram.
10 Veio a palavra de Jeová a Samuel, dizendo:
11 Arrependo-me de ter constituído rei a Saul; porque deixou de me seguir e não cumpriu as minhas ordens. Indignou-se Samuel, e clamou a Jeová toda a noite.
12 Levantou-se cedo Samuel para se encontrar com Saul pela manhã. Foi dito a Samuel que veio Saul ao Carmelo, levantou para si um monumento e, voltando, passou e desceu a Gilgal.
13 Chegando Samuel a Saul, disse-lhe Saul: Bendito sejas tu de Jeová; já cumpri a ordem de Jeová.
14 Samuel perguntou: Que quer dizer, pois, este balido de ovelhas que ressoa nos meus ouvidos, e o mugido de bois que ouço?
15 Respondeu Saul: Trouxeram-nos de Amaleque, pois o povo perdoou ao melhor das ovelhas e dos bois, para os sacrificar a Jeová teu Deus; o resto, porém, destruimo-lo totalmente.
16 Disse Samuel a Saul: Espera, e permite-me declarar-te o que Jeová me disse esta noite. Respondeu-lhe Saul: Fala.
17 Prosseguiu Samuel: Embora pequeno aos teus próprios olhos, não foste feito, porventura, o cabeça das tribos de Israel? Jeová ungiu-te rei sobre Israel,
18 enviou-te a esta jornada e disse: Vai, destrói totalmente a estes pecadores, os amalequitas, e peleja contra eles, até que sejam consumidos.
19 Por que não obedeceste à voz de Jeová, mas te lançaste ao despojo, e fizeste o mal à vista de Jeová?
20 Respondeu Saul a Samuel: Pelo contrário obedeci à voz de Jeová, e fui no caminho pelo qual Jeová me enviou, trouxe a Agague, rei de Amaleque, e destruí totalmente aos amalequitas.
21 Mas o povo tomou do despojo, ovelhas e bois, que são as primícias do anátema, para as sacrificar a Jeová teu Deus em Gilgal.
22 Disse Samuel: Tem, porventura, Jeová tanto prazer em holocaustos e sacrifícios, quanto tem em que se obedeça à sua voz? Eis que o obedecer é melhor do que o sacrifício, e o atender do que a gordura de carneiros.
23 Porque a rebelião é como o pecado da adivinhação, e a obstinação é como a idolatria e os terafins. Porquanto rejeitaste a palavra de Jeová, ele te rejeitou também a ti, para que não sejas rei.
24 Disse Saul a Samuel: Pequei, pois transgredi a ordem de Jeová, e as tuas palavras. Tive medo do povo, e obedeci à sua voz.
25 Agora perdoa-me o meu pecado, e volta comigo para que eu adore a Jeová.
26 Mas Samuel disse a Saul: Não voltarei contigo; porque rejeitaste a palavra de Jeová, e Jeová te rejeitou a ti, para que não sejas rei sobre Israel.
27 Ao voltar Samuel as costas para se ir, Saul pegou-lhe pela orla da capa, a qual se rasgou.
28 Disse-lhe Samuel: Hoje rasgou de ti Jeová o reino de Israel, e o entregou ao teu próximo, que é melhor do que tu.
29 Também o Triunfador de Israel não mentirá nem se arrependerá, porque não é um homem, para que se arrependa.
30 Saul disse: Pequei. Contudo honra-me agora diante dos anciãos do meu povo, e diante de Israel, e volta comigo, para que eu adore a Jeová teu Deus.
31 Voltando Samuel, seguiu a Saul, e Saul adorou a Jeová.
32 Disse Samuel: Trazei-me aqui a Agague, rei dos amalequitas. Agague veio a ele tremendo, e disse: Na verdade se passou a amargura da morte.
33 Disse, porém, Samuel: Como a tua espada tem desfilhado a mulheres, assim será desfilhada tua mãe entre as mulheres. Samuel despedaçou a Agague diante de Jeová em Gilgal.
34 Depois voltou para Ramá; e Saul foi para sua casa em Gibeá de Saul.
35 Samuel não tornou mais a ver Saul até o dia da sua morte, pois teve pena de Saul. Jeová arrependeu-se de ter constituído a Saul rei sobre Israel.