1 א ויעל נחש העמוני ויחן על יביש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך
2 ב ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל
3 ג ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך
4 ד ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו
5 ה והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו--את דברי אנשי יביש
6 ו ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו (כשמעו) את הדברים האלה ויחר אפו מאד
7 ז ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד
8 ח ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף
9 ט ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם (כחם) השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש--וישמחו
10 י ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם {ס}
11 יא ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד
12 יב ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם
13 יג ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה יהוה תשועה בישראל
14 יד ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה
15 טו וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד {פ}
1 Então subiu Naás amonita, e se acampou contra Jabes-Gileade. Disseram todos os homens de Jabes a Naás: Faze aliança conosco, e te serviremos.
2 Respondeu-lhes Naás, amonita: Farei aliança convosco com a condição de vos serem tirados os olhos direitos; assim trarei opróbrio sobre todo o Israel.
3 Disseram-lhe os anciãos de Jabes: Concede-nos sete dias, para que enviemos mensageiros por todo o território de Israel; e, não havendo ninguém que nos livre, sairemos a ter contigo.
4 Vieram os mensageiros a Gibeá de Saul, e falaram estas palavras aos ouvidos do povo; todo o povo levantou a voz e chorou.
5 Eis que Saul vinha do campo atrás dos bois, e perguntou: Que tem o povo para chorar? Referiram-lhe as palavras dos homens de Jabes.
6 O espírito de Deus apoderou-se de Saul, quando ouviu estas palavras e acendeu-se grandemente a sua ira.
7 Tomou uma junta de bois, cortou-os em pedaços e enviou a todos os termos de Israel por mão de mensageiros que dissessem: Todo aquele que não sair para seguir a Saul e a Samuel, assim se fará aos seus bois. Então caiu o temor do Senhor sobre o povo, e saíram como um só homem.
8 Contou-o em Bezeque; e acharam-se trezentos mil homens de Israel e trinta mil de Judá.
9 Disseram aos mensageiros que tinham vindo: Assim direis aos homens de Jabes-Gileade: Amanhã quando o sol aquentar, sereis socorridos. Vieram os mensageiros e deram a notícia aos homens de Jabes, que se alegraram,
10 e disseram: Amanhã sairemos a ter convosco, e nos fareis tudo o que bem vos parecer.
11 Ao outro dia dividiu Saul o povo em três companhias. Na vigília da manhã entraram no meio do arraial, e feriram aos amonitas até que se fez sentir o calor do dia. Os que escaparam foram desmantelados, de sorte que não ficaram deles dois juntos.
12 Disse o povo a Saul: Quem são os que diziam: Reinará, porventura, Saul sobre nós? trazei cá os homens, para que os matemos.
13 Porém Saul disse: Hoje não se há de matar ninguém, porque no dia de hoje Jeová salvou a Israel.
14 Então disse Samuel ao povo: Vinde, e vamos a Gilgal, e renovemos ali o reino.
15 Partiu todo o povo para Gilgal; ali em Gilgal constituíram a Saul por seu rei diante de Jeová, ali imolaram sacrifícios de ofertas pacíficas diante de Jeová, e ali muito se alegrou Saul, e todos os homens de Israel.