1 א ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי--כי ראיתי בבניו לי מלך
2 ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי
3 ג וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך
4 ד ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך
5 ה ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח
6 ו ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו {ס}
7 ז ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו--כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם--כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב
8 ח ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה
9 ט ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה
10 י ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה
11 יא ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה
12 יב וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי {פ} br br ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא
13 יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה
14 יד ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה
15 טו ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך
16 טז יאמר נא אדננו עבדיך לפניך--יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה--ונגן בידו וטוב לך {פ}
17 יז ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי
18 יח ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו
19 יט וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן
20 כ ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול
21 כא ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים
22 כב וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני
23 כג והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה {פ}
1 Disse Jeová a Samuel: Até quando terás tu pena de Saul, havendo-o eu rejeitado para que não reine sobre Israel? Enche o teu chifre de óleo, e vem, enviar-te-ei a Jessé belemita, porque dentre seus filhos me provi de um rei.
2 Respondeu Samuel: Como irei eu? porque Saul o ouvirá, e me matará. Disse-lhe Jeová: Toma contigo um novilho da manada, e dize: Sou vindo para oferecer sacrifício a Jeová.
3 Convidarás a Jessé para o sacrifício, eu te mostrarei o que hás de fazer, e ungir-me-ás a quem eu te designar.
4 Fez Samuel o que Jeová falou, e foi a Belém. Os anciãos da cidade saíram-lhe ao encontro, tremendo, e perguntaram: É de paz a tua vinda?
5 Respondeu ele: É; sou vindo para oferecer sacrifício a Jeová. Purificai-vos e vinde comigo ao sacrifício. Purificou Samuel a Jessé e a seus filhos, e convidou-os para o sacrifício.
6 Tendo eles entrado, olhou para Eliabe e disse: Por certo está na presença de Jeová o seu ungido.
7 Disse, porém, Jeová a Samuel: Não olhes para a sua aparência nem para a grandeza da sua estatura, porque o rejeitei. Não vê Jeová como vê o homem; pois o homem olha para o que está diante dos olhos, mas Jeová olha para o coração.
8 Então chamou Jessé a Abinadabe, e o fez passar diante de Samuel, o qual disse: Nem a este escolheu Jeová.
9 Depois Jessé fez passar a Samá. Samuel disse: Nem tampouco a este escolheu Jeová.
10 Em seguida fez passar Jessé seus sete filhos diante de Samuel. Disse Samuel a Jessé: Jeová não escolheu a estes.
11 Perguntou Samuel a Jessé: Estes são todos os teus filhos? Respondeu Jessé: Ainda falta o mais moço, que anda apascentando o rebanho. Disse Samuel a Jessé: Manda chamá-lo, pois não nos havemos de sentar à mesa, a menos que ele não tenha vindo aqui.
12 Jessé mandou chamá-lo, e fê-lo entrar. Ora era ele ruivo, de belos olhos e de gentil aspecto. Jeová disse: Levanta-te, unge-o; pois é ele.
13 Tomou Samuel o chifre de óleo, e o ungiu no meio de seus irmãos; e daquele dia em diante se apoderou de Davi o espírito de Jeová. Então levantando-se Samuel, foi para Ramá.
14 Tendo-se retirado de Saul o espírito de Jeová, atormentava-o um espírito maligno da parte de Jeová.
15 Os servos de Saul disseram-lhe: Eis que agora um espírito maligno, enviado de Deus, te atormenta.
16 Manda, senhor nosso, aos teus servos que estão na tua presença, que busquem um homem que saiba tocar harpa; quando o espírito maligno, enviado de Deus, te sobrevier, tocará ele com a sua mão, e te acharás melhor.
17 Disse Saul aos seus servos: Buscai-me agora um homem que saiba tocar bem, e trazei-o à minha presença.
18 Respondeu um dos mancebos e disse: Conheço um filho de Jessé, belemita, que sabe tocar bem, e é ilustre em valor, guerreiro, sisudo nas palavras e de gentil aspecto; e Jeová é com ele.
19 Pelo que Saul enviou mensageiros que dissessem a Jessé: Envia-me teu filho Davi que anda com as ovelhas.
20 Jessé tomou um jumento carregado de pães, um odre de vinho, e um cabrito, e enviou-os a Saul por intermédio de seu filho Davi.
21 Davi veio ter com Saul, e apresentou-se-lhe; Saul estimava-o muito, e Davi tornou-se-lhe um dos seus escudeiros.
22 Mandou Saul dizer a Jessé: Assista Davi diante de mim, pois me caiu em graça.
23 Quando o espírito, enviado de Deus, vinha sobre Saul, tomava Davi a harpa, e a tocava com a sua mão; então Saul sentia alívio, e se achava melhor, e o espírito maligno se retirava dele.