1 א הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם
2 ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים
3 ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם
4 ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה {פ}
5 ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה
6 ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו
7 ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו
8 ח ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו
9 ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם
10 י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו
11 יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא {פ}
12 יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל
13 יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן
14 יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות
15 טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה
16 טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה
17 יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא
18 יח והאלילים כליל יחלף
19 יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ
20 כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים
21 כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ
22 כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא {פ}
1 A revelação que Isaías, filho de Amoz, viu no tocante a Judá e a Jerusalém.
2 Sucederá nos dias vindouros que o monte da casa de Jeová será estabelecido no cume dos montes, e será exaltado sobre os outeiros; e concorrerão a ele todas as nações.
3 Irão muitos povos e dirão: Vinde e subamos ao monte de Jeová, à casa do Deus de Jacó; dê-nos ele a lição dos seus caminhos, e andaremos nas suas veredas; porque de Sião sairá a lei, e de Jerusalém a palavra de Jeová.
4 Ele julgará entre as nações, e servirá de árbitro a muitos povos; das suas espadas forjarão relhas de arado, e das suas lanças podadeiras: uma nação não levantará a espada contra outra nação, nem aprenderão mais a guerra.
5 Vinde, ó casa de Jacó, e andemos na luz de Jeová.
6 Pois tu, Jeová, rejeitaste o teu povo, a casa de Jacó, porque estão cheios de costumes do oriente, e são agoureiros como os filisteus, e fazem alianças com os filhos dos estrangeiros.
7 A sua terra está cheia de prata e de ouro, e sem limite são os seus tesouros; também a sua terra está cheia de cavalos, e dos seus carros não há fim.
8 Também a sua terra está cheia de ídolos; adoram a obra das suas mãos, o que fizeram os seus dedos.
9 Por isso o homem tem de ser abatido, e o varão humilhado, e não lhes podes perdoar.
10 Entra nas rochas e esconde-te no pó, para evitar o terror de Jeová, e a glória da sua majestade.
11 Os olhos altivos do homem têm de ser humilhados, e abatida a altivez dos varões, e só Jeová será exaltado naquele dia.
12 Pois Jeová dos exércitos tem um dia contra tudo o que é soberbo e altivo, e contra tudo o que é elevado, para que seja humilhado;
13 contra todos os cedros do Líbano, que são altos e elevados, e contra todos os carvalhos de Basã;
14 contra todos os montes altos, e contra todos os outeiros elevados;
15 contra toda a torre alta, e contra todo o muro fortificado;
16 contra todos os navios de Társis, e contra toda a obra que agrada a vista.
17 A arrogância do homem será abatida, e a altivez dos varões será humilhada; e só Jeová será exaltado naquele dia.
18 Os ídolos de todo desaparecerão.
19 Os homens meter-se-ão nas cavernas das rochas e nos buracos da terra, para evitar o terror de Jeová e a glória da sua majestade, quando ele se levantar para espantar a terra.
20 Naquele dia o homem lançará às toupeiras e aos morcegos os seus ídolos de prata, e os seus ídolos de ouro, que se fizeram para adorar;
21 a fim de entrar nas cavernas das rochas e nas fendas dos rochedos, para evitar o terror de Jeová e a glória da sua majestade, quando ele se levantar para espantar a terra.
22 Deixai-vos de homem que não é senão o sopro dos seus narizes. Pois em que se deve ele estimar?