1 א ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז

2 ב ואעידה לי עדים נאמנים--את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו

3 ג ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן  {ס}  ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז

4 ד כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי--ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור  {ס}

5 ה ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר

6 ו יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו

7 ז ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים--את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו

8 ח וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל  {ס}

9 ט רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו

10 י עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל  {ס}

11 יא כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר

12 יב לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו

13 יג את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם

14 יד והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש--ליושב ירושלם

15 טו וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו  {פ}

16 טז צור תעודה חתום תורה בלמדי

17 יז וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו

18 יח הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל--מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון  {ס}

19 יט וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים  הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים

20 כ לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר

21 כא ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו--ופנה למעלה

22 כב ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח [ (Isaiah 8:23) כג כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ]

1 Jeová disse-me: Toma uma tabuinha grande e escreve nela com estilo de homem: Para Maer-Salal-Hás-Baz.

2 Eu tomarei duas testemunhas fidedignas, Urias, sacerdote, e Zacarias, filho de Jeberequias.

3 Cheguei-me a profetisa; ela concebeu, e deu à luz um filho. Então me disse Jeová: Põe-lhe por nome Maer-Salal-Hás-Baz.

4 Pois, antes que o menino saiba clamar: Pai meu, e mãe minha, se levarão as riquezas de Damasco e os despojos de Samaria diante do rei da Assíria.

5 Falou-me ainda outra vez Jeová:

6 Porquanto este povo tem rejeitado as águas de Siloé, que correm mansamente, e se regozija em Rezim e no filho de Remalias;

7 agora, pois, o Senhor faz subir sobre eles as águas do Rio, águas fortes e grandes, a saber, o rei da Assíria e toda a sua glória. Ele subirá sobre todos os seus leitos, e correrá por cima de todas as suas ribanceiras;

8 passará adiante, entrando em Judá, trasbordará, passará por ele e chegará até o pescoço; a extensão das suas asas encherá a largura da tua terra, ó Emanuel.

9 Exasperai-vos, povos, e sereis despedaçados; dai ouvidos, todos os que sois de países longínquos; cingi-vos e sereis despedaçados; cingi-vos e sereis despedaçados.

10 Tomai juntamente um conselho, e ele será frustrado; dizei uma palavra, e ela não subsistirá. Pois Deus é conosco.

11 Porque assim falou comigo Jeová com forte pressão de mão e me admoestou a que eu não andasse pelo caminho deste povo, dizendo:

12 Não chameis conspiração a tudo o que este povo chama conspiração; não temais aquilo que ele teme, nem o tenhais por temível.

13 A Jeová dos exércitos, a ele santificai; seja ele o vosso temor, seja ele o vosso pavor.

14 Ele servirá de santuário; porém será pedra de tropeço e rocha de escândalo para as duas casas de Israel, armadilha e laço para os habitantes de Jerusalém.

15 Muitos dentre eles tropeçarão, cairão e serão quebrantados, enredados e presos.

16 Ata o testemunho e sela a lei entre os meus discípulos.

17 Eu esperarei a Jeová, que esconde da casa de Jacó o seu rosto, e a ele aguardarei.

18 Eis que eu e os filhos que Jeová me tem dado, são para sinais e para portentos em Israel da parte de Jeová dos exércitos, que habita no monte de Sião.

19 Quando vos disserem: Consultai os que têm espíritos familiares e os feiticeiros, os quais chilram e murmuram: acaso não consultará o povo ao seu Deus? acaso a favor dos vivos consultará aos mortos?

20 À lei e ao testemunho! se o povo não falar segundo esta palavra, não lhes raiará a alva.

21 Passarão pela terra duramente oprimidos e famintos; sucederá que, quando estiverem famintos, se agastarão e em nome do seu Deus e do seu rei lançarão pragas, e olharão para cima.

22 Olharão para a terra, e eis tribulação e trevas, a obscuridade da aflição, e para a escuridão serão empurrados.