1 א וידבר יהוה אל משה לאמר

2 ב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי--אשר הם מקדשים לי אני יהוה

3 ג אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו  ונכרתה הנפש ההוא מלפני--אני יהוה

4 ד איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב--בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע

5 ה או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו

6 ו נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים

7 ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא

8 ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה  אני יהוה

9 ט ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו  אני יהוה מקדשם

10 י וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

11 יא וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו

12 יב ובת כהן--כי תהיה לאיש זר  הוא בתרומת הקדשים לא תאכל

13 יג ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו

14 יד ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש

15 טו ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה

16 טז והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם  כי אני יהוה מקדשם  {פ}

17 יז וידבר יהוה אל משה לאמר

18 יח דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה

19 יט לרצנכם  תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים

20 כ כל אשר בו מום לא תקריבו  כי לא לרצון יהיה לכם

21 כא ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו

22 כב עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה

23 כג ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה

24 כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו

25 כה ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה  כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם  {ס}

26 כו וידבר יהוה אל משה לאמר

27 כז שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה

28 כח ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

29 כט וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו

30 ל ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר  אני יהוה

31 לא ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אני יהוה

32 לב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל  אני יהוה מקדשכם

33 לג המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה  {פ}

1 Disse Jeová a Moisés:

2 Fala a Arão e a seus filhos que se abstenham das coisas santas, consagradas a mim pelos filhos de Israel, e que não profanem o meu santo nome: eu sou Jeová.

3 Dize-lhes: Qualquer de vossos filhos pelas vossas gerações que, tendo sobre si a sua imundícia, se chegar às coisas santas, consagradas a mim pelos filhos de Israel, essa alma será cortada de diante de mim: eu sou Jeová.

4 Todo o homem da descendência de Arão, que for leproso, ou que tiver fluxo, esse não comerá das coisas sagradas, até que seja limpo. Quem tocar em alguma coisa que está imunda por causa de um morto, ou aquele de quem sair o sêmen;

5 qualquer que tocar em algum animal que se arrasta, pelo qual se pode tornar imundo, ou num homem, pelo qual se pode tornar imundo, seja qual for a sua imundícia;

6 a pessoa que tocar em tais coisas será imunda até a tarde, e não comerá das coisas sagradas, se não banhar o seu corpo em água.

7 Posto o sol, será limpa; e depois comerá das coisas sagradas, porque é o seu pão.

8 Do animal que morre por si, ou é dilacerado por feras, não comerá para se contaminar: eu sou Jeová.

9 Guardarão o meu mandado, para que não levem sobre si pecado, e não morrão, profanando-o: eu sou Jeová que os santifico.

10 Nenhum estrangeiro comerá das coisas sagradas: o hóspede do sacerdote, ou o jornaleiro, não comerão delas.

11 Mas, se um sacerdote comprar um escravo com o seu dinheiro, esse comerá delas; os que nascerem na sua casa, esses comerão do seu pão.

12 Se a filha dum sacerdote for casada com um estrangeiro, não comerá da oferta movida das coisas sagradas.

13 Mas, se a filha dum sacerdote for viúva, ou divorciada, e não tiver filhos, e tiver voltado à casa de seu pai, como na sua mocidade, comerá do pão de seu pai; porém nenhum estrangeiro comerá dele.

14 Se alguém por ignorância comer das coisas sagradas, ajuntar-se-lhes-á a sua quinta parte, e dará as coisas sagradas ao sacerdote.

15 Não profanarão as coisas sagradas que os filhos de Israel oferecem a Jeová;

16 assim os farão levar sobre si a iniqüidade que os torna culpados, comendo as suas coisas sagradas: eu sou Jeová que os santifico.

17 Disse mais Jeová a Moisés:

18 Fala a Arão e a seus filhos, e a todos os filhos de Israel, e dize-lhes: Todo o homem da casa de Israel, ou dos estrangeiros em Israel, que oferecer a sua oblação, quer seja algum de seus votos, quer seja alguma de suas ofertas voluntárias, que oferecerem a Jeová para holocausto;

19 para que sejais aceitos, oferecereis um macho sem defeito, ou dos bois, ou das ovelhas, ou das cabras.

20 Porém todo o que tiver defeito, a esse não oferecereis; porque não será aceito a vosso favor.

21 Todo o que oferecer a Jeová um sacrifício de ofertas pacíficas para cumprir um voto, ou para oferta voluntária, quer do gado vacum, quer do gado miúdo, o animal deverá ser perfeito, para que seja aceito, não haverá nele defeito algum.

22 Se for cego, ou quebrado, ou aleijado, ou tiver úlceras, ou sarna, ou impigens, não os oferecereis a Jeová, nem deles poreis ofertas queimadas a Jeová sobre o altar.

23 Um novilho, ou um cordeiro, que tenha membros supérfluos, ou que for falto de membros, a esse poderás oferecer para oferta voluntária; mas para cumprir um voto não será aceito.

24 Não oferecereis a Jeová um animal que tiver os testículos machucados, ou moídos, ou quebrados, ou cortados; nem fareis isso na vossa terra.

25 Nem da mão do estrangeiro oferecereis de alguma dessas coisas o pão do vosso Deus; porque a sua corrupção está nelas, há nelas defeito: não serão aceitas a vosso favor.

26 Disse mais Jeová a Moisés:

27 Quando nascer um boi, ou uma ovelha, ou uma cabra, por sete dias ficará debaixo de sua mãe; do oitavo em diante será aceito para oblação de uma oferta queimada a Jeová.

28 Ou seja vaca, ou seja ovelha, não a matarás a elas e a sua cria ambos no mesmo dia.

29 Quando oferecerdes a Jeová um sacrifício de ação de graças, oferecê-lo-eis para que sejais aceitos.

30 No mesmo dia será comido; e dele nada deixareis até pela manhã: eu sou Jeová.

31 Guardarei os meus mandamentos, e os cumprireis: eu sou Jeová.

32 Não profanareis o meu santo nome; mas sereis santificado entre os filhos de Israel: eu sou Jeová que vos santifico,

33 que vos tirei da terra do Egito, para ser o vosso Deus: eu sou Jeová.