1 E GIOBBE rispose e disse:2 Veramente io so ch’egli è così; E come si giustificherebbe l’uomo appo Iddio?3 Se Iddio vuol litigar con lui, Egli non gli potrà rispondere d’infra mille articoli ad un solo.4 Egli è savio di cuore, e potente di forza; Chi si è mai indurato contro a lui, ed è prosperato?5 Contro a lui, che spianta i monti, Senza che si possa sapere come egli li abbia rivolti sottosopra nella sua ira;6 Che crolla la terra, e la smuove dal luogo suo; E da cui le colonne di essa sono scosse;7 Che parla al sole, ed esso non si leva; Che tiene suggellate le stelle;8 Che distende tutto solo i cieli, E calca le sommità del mare;9 Che ha fatto i segni del Carro, dell’Orione, delle Gallinelle, E quelli che sono in fondo all’Austro;10 Che fa cose tanto grandi, che non si possono investigare; E tante cose maravigliose che non si possono annoverare.11 Ecco, egli passerà davanti a me, ed io nol vedrò; Ripasserà, ed io non lo scorgerò.12 Ecco, egli rapirà, e chi gli farà far restituzione? Chi gli dirà: Che fai?13 Iddio non raffrena l’ira sua; Sotto lui sono atterrati i bravi campioni14 Quanto meno gli risponderei io, Ed userei parole scelte contro a lui?15 Io, che quantunque fossi giusto, non risponderei, Anzi chiederei grazia al mio Giudice.16 Se io grido, ed egli mi risponde, Pur non potrò credere ch’egli abbia ascoltata la mia voce;17 Conciossiachè egli mi abbia conquiso con un turbo, E mi abbia date di molte battiture senza cagione.18 Egli non mi permette pur di respirare; Perciocchè egli mi sazia di amaritudini.19 Se si tratta di forza, ecco, egli è potente; Se di giudicio, chi mi citerà?20 Benchè io sia giusto, la mia bocca mi condannerà; Quantunque io sia intiero, ella mi dichiarerà perverso.21 Benchè io sia intiero, io non riconoscerò me stesso; Io avrò a sdegno la vita mia22 Egli è tutt’uno; perciò ho detto: Egli distrugge ugualmente l’uomo intiero e l’empio.23 Se è un flagello, egli uccide in un momento; Ma egli si beffa della prova degl’innocenti.24 La terra è data in mano all’empio, Il qual copre la faccia de’ giudici di essa. Ora, se Iddio non fa questo, chi è egli dunque? 25 Ma i miei giorni sono stati più leggieri che un corriero; Son fuggiti via, non hanno goduto il bene;26 Son trascorsi come saette, Come un’aquila che vola frettolosa al pasto.27 Se io dico: Io dimenticherò il mio lamento, Io lascerò il mio cruccio, e mi rinforzerò;28 Io sono spaventato di tutti i miei tormenti, Io so che tu non mi reputerai innocente.29 Io sarò reo; Perchè adunque mi affaticherei in vano?30 Quando io mi fossi lavato con acque di neve, E nettatomi le mani col sapone;31 Allora pure tu mi tufferesti in una fossa, E i miei vestimenti mi avrebbero in abbominio.32 Perciocchè egli non è un uomo, come son io, perchè io gli risponda, E perchè noi veniamo insieme a giudicio.33 Ei non v’è niuno che possa dar sentenza fra noi, Che possa metter la mano sopra amendue noi.34 Ma rimuova egli pur la sua verga d’addosso a me, E non mi conturbi il suo spavento.35 Allora io parlerò, e non avrò paura di lui; Perciocchè in questo stato io non sono in me stesso

1 א                   ויען איוב ויאמר br 2 ב   אמנם ידעתי כי-כן    ומה-יצדק אנוש עם-אל br 3 ג   אם-יחפץ לריב עמו--    לא-יעננו אחת מני-אלף br 4 ד   חכם לבב ואמיץ כח--    מי-הקשה אליו וישלם br 5 ה   המעתיק הרים ולא ידעו--    אשר הפכם באפו br 6 ו   המרגיז ארץ ממקומה    ועמודיה יתפלצון br 7 ז   האמר לחרס ולא יזרח    ובעד כוכבים יחתם br 8 ח   נטה שמים לבדו    ודורך על-במתי ים br 9 ט   עשה-עש כסיל וכימה    וחדרי תמן br 10 י   עשה גדלות עד-אין חקר    ונפלאות עד-אין מספר br 11 יא   הן יעבר עלי ולא אראה    ויחלף ולא-אבין לו br 12 יב   הן יחתף מי ישיבנו    מי-יאמר אליו מה-תעשה br 13 יג   אלוה לא-ישיב אפו    תחתו שחחו עזרי רהב br 14 יד   אף כי-אנכי אעננו    אבחרה דברי עמו br 15 טו   אשר אם-צדקתי לא אענה    למשפטי אתחנן br 16 טז   אם-קראתי ויענני--    לא-אאמין כי-יאזין קולי br 17 יז   אשר-בשערה ישופני    והרבה פצעי חנם br 18 יח   לא-יתנני השב רוחי    כי ישבעני ממררים br 19 יט   אם-לכח אמיץ הנה    ואם-למשפט מי יועידני br 20 כ   אם-אצדק פי ירשיעני    תם-אני ויעקשני br 21 כא   תם-אני לא-אדע נפשי    אמאס חיי br 22 כב   אחת היא    על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה br 23 כג   אם-שוט ימית פתאם--    למסת נקים ילעג br 24 כד   ארץ נתנה ביד-רשע--    פני-שפטיה יכסה br אם-לא אפוא    מי-הוא br 25 כה   וימי קלו מני-רץ    ברחו לא-ראו טובה br 26 כו   חלפו עם-אניות אבה    כנשר יטוש עלי-אכל br 27 כז   אם-אמרי אשכחה שיחי    אעזבה פני ואבליגה br 28 כח   יגרתי כל-עצבתי    ידעתי כי-לא תנקני br 29 כט   אנכי ארשע    למה-זה הבל איגע br 30 ל   אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג    והזכותי בבר כפי br 31 לא   אז בשחת תטבלני    ותעבוני שלמותי br 32 לב   כי-לא-איש כמוני אעננו    נבוא יחדו במשפט br 33 לג   לא יש-בינינו מוכיח--    ישת ידו על-שנינו br 34 לד   יסר מעלי שב big ט /big ו    ואמתו אל-תבעתני br 35 לה   אדברה ולא איראנו    כי לא-כן אנכי עמדי