1 PERCHÈ tumultuano le genti, E mormorano i popoli cose vane?2 I re della terra si ritrovano, Ed i principi consigliano insieme, Contro al Signore, e contro al suo Unto;3 Dicendo: Rompiamo i lor legami, E gettiam via da noi le lor funi.4 Colui che siede ne’ cieli ne riderà; Il Signore si befferà di loro.5 Allora parlerà loro nella sua ira, E li renderà smarriti nel suo cruccio acceso;6 E dirà: Pur nondimeno ho io consacrato il mio Re Sopra Sion, monte della mia santità7 Io spiegherò il decreto; Il Signore mi ha detto: Tu sei il mio figliuolo; Oggi io t’ho generato.8 Chiedimi, ed io ti darò per eredità le genti, Ed i confini della terra per tua possessione.9 Tu le fiaccherai con una verga di ferro; Tu le triterai come un testo di vasellaio10 Ora dunque, o re, siate savi; Giudici della terra, ricevete correzione.11 Servite al Signore con timore, E gioite con tremore.12 Baciate il figliuolo, che talora egli non si adiri, E che voi non periate nella vostra via, Quando l’ira sua si sarà pure un poco accesa. Beati tutti coloro che si confidano in lui

1 א   למה רגשו גוים    ולאמים יהגו-ריק br 2 ב   יתיצבו מלכי-ארץ--    ורוזנים נוסדו-יחד br על-יהוה    ועל-משיחו br 3 ג   ננתקה את-מוסרותימו    ונשליכה ממנו עבתימו br 4 ד   יושב בשמים ישחק    אדני ילעג-למו br 5 ה   אז ידבר אלימו באפו    ובחרונו יבהלמו br 6 ו   ואני נסכתי מלכי    על-ציון הר-קדשי br 7 ז   אספרה אל-חק    יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך br 8 ח   שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך    ואחזתך אפסי-ארץ br 9 ט   תרעם בשבט ברזל    ככלי יוצר תנפצם br 10 י   ועתה מלכים השכילו    הוסרו שפטי ארץ br 11 יא   עבדו את-יהוה ביראה    וגילו ברעדה br 12 יב   נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך--    כי-יבער כמעט אפו br אשרי    כל-חוסי בו