1 Salmo di Asaf, dato al capo de’ Musici de’ figliuoli di Iedutun. LA mia voce s’indirizza a Dio, ed io grido; La mia voce s’indirizza a Dio, acciocchè egli mi porga l’orecchio.2 Nel giorno della mia distretta, io ho cercato il Signore; Le mie mani sono state sparse qua e là di notte, E non hanno avuta posa alcuna; L’anima mia ha rifiutato d’essere consolata.3 Io mi ricordo di Dio, e romoreggio; Io mi lamento, e il mio spirito è angosciato. Sela.4 Tu hai ritenuti gli occhi miei in continue vegghie; Io son tutto attonito, e non posso parlare.5 Io ripenso a’ giorni antichi, Agli anni da lungo tempo passati.6 Io mi ricordo come già io sonava; Io medito nel mio cuore di notte, E lo spirito mio va investigando.7 Il Signore mi rigetterà egli in perpetuo? E non mi gradirà egli giammai più?8 È la sua benignità venuta meno per sempre mai? È la sua parola mancata per ogni età?9 Iddio ha egli dimenticato di aver pietà? Ha egli serrate per ira le sue compassioni? Sela.10 Io ho adunque detto: Se io son fiacco, Egli è perchè la destra dell’Altissimo è mutata11 Io mi rammemoro le opere del Signore; Perciocchè io mi riduco a memoria le tue maraviglie antiche;12 E medito tutti i tuoi fatti, E ragiono delle tue operazioni.13 O Dio, le tue vie si veggono nel Santuario; Chi è dio grande, come Iddio?14 Tu sei l’Iddio che fai maraviglie; Tu hai fatta conoscere la tua forza fra i popoli.15 Tu hai, col tuo braccio, riscosso il tuo popolo; I figliuoli di Giacobbe e di Giuseppe. Sela.16 Le acque ti videro, o Dio; Le acque ti videro, e furono spaventate; Gli abissi eziandio tremarono.17 Le nubi versarono diluvi d’acque; I cieli tuonarono; I tuoi strali eziandio andarono attorno.18 Il suon de’ tuoi tuoni fu per lo giro del cielo; I folgori alluminarono il mondo; La terra fu smossa, e tremò.19 La tua via fu per mezzo il mare, E il tuo sentiero per mezzo le grandi acque; E le tue pedate non furono riconosciute.20 Tu conducesti il tuo popolo, come una greggia, Per man di Mosè e d’Aaronne

1 א   למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור br 2 ב   קולי אל-אלהים ואצעקה    קולי אל-אלהים והאזין אלי br 3 ג   ביום צרתי    אדני דרשתי br ידי לילה נגרה--ולא תפוג    מאנה הנחם נפשי br 4 ד   אזכרה אלהים ואהמיה    אשיחה ותתעטף רוחי סלה br 5 ה   אחזת שמרות עיני    נפעמתי ולא אדבר br 6 ו   חשבתי ימים מקדם--    שנות עולמים br 7 ז   אזכרה נגינתי בלילה    עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי br 8 ח   הלעולמים יזנח אדני    ולא-יסיף לרצות עוד br 9 ט   האפס לנצח חסדו    גמר אמר לדר ודר br 10 י   השכח חנות אל    אם-קפץ באף רחמיו סלה br 11 יא   ואמר חלותי היא--    שנות ימין עליון br 12 יב   אזכיר (אזכור) מעללי-יה    כי-אזכרה מקדם פלאך br 13 יג   והגיתי בכל-פעלך    ובעלילותיך אשיחה br 14 יד   אלהים בקדש דרכך    מי-אל גדול כאלהים br 15 טו   אתה האל עשה פלא    הודעת בעמים עזך br 16 טז   גאלת בזרוע עמך    בני-יעקב ויוסף סלה br 17 יז   ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו    אף ירגזו תהמות br 18 יח   זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים    אף-חצציך יתהלכו br 19 יט   קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל    רגזה ותרעש הארץ br 20 כ   בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים    ועקבותיך לא נדעו br [ (Psalms 77:21) כא   נחית כצאן עמך--    ביד-משה ואהרן ]