1 Give ear, O Shepherd of Israel, Thou that leadest Joseph like a flock; Thou that art enthroned upon the cherubim, shine forth.2 Before Ephraim and Benjamin and Manasseh, stir up Thy might, and come to save us.3 O God, restore us; and cause Thy face to shine, and we shall be saved.4 O LORD God of hosts, how long wilt Thou be angry against the prayer of Thy people?5 Thou hast fed them with the bread of tears, and given them tears to drink in large measure.6 Thou makest us a strife unto our neighbours; and our enemies mock as they please.7 O God of hosts, restore us; and cause Thy face to shine, and we shall be saved.8 Thou didst pluck up a vine out of Egypt; Thou didst drive out the nations, and didst plant it.9 Thou didst clear a place before it, and it took deep root, and filled the land.10 The mountains were covered with the shadow of it, and the mighty cedars with the boughs thereof.11 She sent out her branches unto the sea, and her shoots unto the River.12 Why hast Thou broken down her fences, so that all they that pass by the way do pluck her?13 The boar out of the wood doth ravage it, that which moveth in the field feedeth on it.14 O God of hosts, return, we beseech Thee; look from heaven, and behold, and be mindful of this vine,15 And of the stock which Thy right hand hath planted, and the branch that Thou madest strong for Thyself.16 It is burned with fire, it is cut down; they perish at the rebuke of Thy countenance.17 Let Thy hand be upon the man of Thy right hand, upon the son of man whom Thou madest strong for Thyself.18 So shall we not turn back from Thee; quicken Thou us, and we will call upon Thy name.19 O LORD God of hosts, restore us; cause Thy face to shine, and we shall be saved.

1 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃2 לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃4 יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃11 תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃12 למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃14 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃15 וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃17 תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃18 ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃