1 Now Samuel died, and all Israel assembled and mourned for him; and they buried him at his home in Ramah. Then David moved down into the Desert of Paran. [^1]
2 A certain man in Maon, who had property there at Carmel, was very wealthy. He had a thousand goats and three thousand sheep, which he was shearing in Carmel.
3 His name was Nabal and his wife's name was Abigail. She was an intelligent and beautiful woman, but her husband was surly and mean in his dealings —he was a Calebite.
4 While David was in the wilderness, he heard that Nabal was shearing sheep.
5 So he sent ten young men and said to them, "Go up to Nabal at Carmel and greet him in my name.
6 Say to him: 'Long life to you! Good health to you and your household! And good health to all that is yours!
7 "'Now I hear that it is sheep-shearing time. When your shepherds were with us, we did not mistreat them, and the whole time they were at Carmel nothing of theirs was missing.
8 Ask your own servants and they will tell you. Therefore be favorable toward my men, since we come at a festive time. Please give your servants and your son David whatever you can find for them.'"
9 When David's men arrived, they gave Nabal this message in David's name. Then they waited.
10 Nabal answered David's servants, "Who is this David? Who is this son of Jesse? Many servants are breaking away from their masters these days.
11 Why should I take my bread and water, and the meat I have slaughtered for my shearers, and give it to men coming from who knows where?"
12 David's men turned around and went back. When they arrived, they reported every word.
13 David said to his men, "Each of you strap on your sword!" So they did, and David strapped his on as well. About four hundred men went up with David, while two hundred stayed with the supplies.
14 One of the servants told Abigail, Nabal's wife, "David sent messengers from the wilderness to give our master his greetings, but he hurled insults at them.
15 Yet these men were very good to us. They did not mistreat us, and the whole time we were out in the fields near them nothing was missing.
16 Night and day they were a wall around us the whole time we were herding our sheep near them.
17 Now think it over and see what you can do, because disaster is hanging over our master and his whole household. He is such a wicked man that no one can talk to him."
18 Abigail acted quickly. She took two hundred loaves of bread, two skins of wine, five dressed sheep, five seahs "of roasted grain, a hundred cakes of raisins and two hundred cakes of pressed figs, and loaded them on donkeys.
19 Then she told her servants, "Go on ahead; I'll follow you." But she did not tell her husband Nabal.
20 As she came riding her donkey into a mountain ravine, there were David and his men descending toward her, and she met them.
21 David had just said, "It's been useless —all my watching over this fellow's property in the wilderness so that nothing of his was missing. He has paid me back evil for good.
22 May God deal with David, "be it ever so severely, if by morning I leave alive one male of all who belong to him!"
23 When Abigail saw David, she quickly got off her donkey and bowed down before David with her face to the ground.
24 She fell at his feet and said: "Pardon your servant, my lord, and let me speak to you; hear what your servant has to say.
25 Please pay no attention, my lord, to that wicked man Nabal. He is just like his name —his name means Fool, and folly goes with him. And as for me, your servant, I did not see the men my lord sent.
26 And now, my lord, as surely as the LORD your God lives and as you live, since the LORD has kept you from bloodshed and from avenging yourself with your own hands, may your enemies and all who are intent on harming my lord be like Nabal.
27 And let this gift, which your servant has brought to my lord, be given to the men who follow you.
28 "Please forgive your servant's presumption. The LORD your God will certainly make a lasting dynasty for my lord, because you fight the LORD's battles, and no wrongdoing will be found in you as long as you live.
29 Even though someone is pursuing you to take your life, the life of my lord will be bound securely in the bundle of the living by the LORD your God, but the lives of your enemies he will hurl away as from the pocket of a sling.
30 When the LORD has fulfilled for my lord every good thing he promised concerning him and has appointed him ruler over Israel,
31 my lord will not have on his conscience the staggering burden of needless bloodshed or of having avenged himself. And when the LORD your God has brought my lord success, remember your servant."
32 David said to Abigail, "Praise be to the LORD, the God of Israel, who has sent you today to meet me.
33 May you be blessed for your good judgment and for keeping me from bloodshed this day and from avenging myself with my own hands.
34 Otherwise, as surely as the LORD, the God of Israel, lives, who has kept me from harming you, if you had not come quickly to meet me, not one male belonging to Nabal would have been left alive by daybreak."
35 Then David accepted from her hand what she had brought him and said, "Go home in peace. I have heard your words and granted your request."
36 When Abigail went to Nabal, he was in the house holding a banquet like that of a king. He was in high spirits and very drunk. So she told him nothing at all until daybreak.
37 Then in the morning, when Nabal was sober, his wife told him all these things, and his heart failed him and he became like a stone.
38 About ten days later, the LORD struck Nabal and he died.
39 When David heard that Nabal was dead, he said, "Praise be to the LORD, who has upheld my cause against Nabal for treating me with contempt. He has kept his servant from doing wrong and has brought Nabal's wrongdoing down on his own head." Then David sent word to Abigail, asking her to become his wife.
40 His servants went to Carmel and said to Abigail, "David has sent us to you to take you to become his wife."
41 She bowed down with her face to the ground and said, "I am your servant and am ready to serve you and wash the feet of my lord's servants."
42 Abigail quickly got on a donkey and, attended by her five female servants, went with David's messengers and became his wife.
43 David had also married Ahinoam of Jezreel, and they both were his wives.
44 But Saul had given his daughter Michal, David's wife, to Paltiel "son of Laish, who was from Gallim.
1 וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃
2 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃
3 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃
4 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃
5 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃
6 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃
7 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃
8 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃
9 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו׃
10 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃
11 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃
12 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃
13 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים׃
14 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃
15 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃
16 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃
17 ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃
18 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃
19 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה׃
20 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם׃
21 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃
22 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר׃
23 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃
24 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃
25 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃
26 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃
27 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃
28 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃
29 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃
30 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃
31 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃
32 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃
33 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃
34 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃
35 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃
36 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃
37 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃
38 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃
39 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃
40 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃
41 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃
42 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃
43 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃
44 ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃