1 Jesus then left that place and went into the region of Judea and across the Jordan. Again crowds of people came to him, and as was his custom, he taught them.
2 Some Pharisees came and tested him by asking, "Is it lawful for a man to divorce his wife?"
3 "What did Moses command you?" he replied.
4 They said, "Moses permitted a man to write a certificate of divorce and send her away."
5 "It was because your hearts were hard that Moses wrote you this law," Jesus replied.
6 "But at the beginning of creation God 'made them male and female.' [^1]
7 'For this reason a man will leave his father and mother and be united to his wife, [^2]
8 and the two will become one flesh.' "So they are no longer two, but one flesh.
9 Therefore what God has joined together, let no one separate."
10 When they were in the house again, the disciples asked Jesus about this.
11 He answered, "Anyone who divorces his wife and marries another woman commits adultery against her.
12 And if she divorces her husband and marries another man, she commits adultery."
13 People were bringing little children to Jesus for him to place his hands on them, but the disciples rebuked them.
14 When Jesus saw this, he was indignant. He said to them, "Let the little children come to me, and do not hinder them, for the kingdom of God belongs to such as these.
15 Truly I tell you, anyone who will not receive the kingdom of God like a little child will never enter it."
16 And he took the children in his arms, placed his hands on them and blessed them.
17 As Jesus started on his way, a man ran up to him and fell on his knees before him. "Good teacher," he asked, "what must I do to inherit eternal life?"
18 "Why do you call me good?" Jesus answered. "No one is good —except God alone.
19 You know the commandments: 'You shall not murder, you shall not commit adultery, you shall not steal, you shall not give false testimony, you shall not defraud, honor your father and mother.' ""
20 "Teacher," he declared, "all these I have kept since I was a boy."
21 Jesus looked at him and loved him. "One thing you lack," he said. "Go, sell everything you have and give to the poor, and you will have treasure in heaven. Then come, follow me."
22 At this the man's face fell. He went away sad, because he had great wealth.
23 Jesus looked around and said to his disciples, "How hard it is for the rich to enter the kingdom of God!"
24 The disciples were amazed at his words. But Jesus said again, "Children, how hard it is "to enter the kingdom of God!
25 It is easier for a camel to go through the eye of a needle than for someone who is rich to enter the kingdom of God."
26 The disciples were even more amazed, and said to each other, "Who then can be saved?"
27 Jesus looked at them and said, "With man this is impossible, but not with God; all things are possible with God."
28 Then Peter spoke up, "We have left everything to follow you!"
29 "Truly I tell you," Jesus replied, "no one who has left home or brothers or sisters or mother or father or children or fields for me and the gospel
30 will fail to receive a hundred times as much in this present age: homes, brothers, sisters, mothers, children and fields —along with persecutions —and in the age to come eternal life.
31 But many who are first will be last, and the last first."
32 They were on their way up to Jerusalem, with Jesus leading the way, and the disciples were astonished, while those who followed were afraid. Again he took the Twelve aside and told them what was going to happen to him.
33 "We are going up to Jerusalem," he said, "and the Son of Man will be delivered over to the chief priests and the teachers of the law. They will condemn him to death and will hand him over to the Gentiles,
34 who will mock him and spit on him, flog him and kill him. Three days later he will rise."
35 Then James and John, the sons of Zebedee, came to him. "Teacher," they said, "we want you to do for us whatever we ask."
36 "What do you want me to do for you?" he asked.
37 They replied, "Let one of us sit at your right and the other at your left in your glory."
38 "You don't know what you are asking," Jesus said. "Can you drink the cup I drink or be baptized with the baptism I am baptized with?"
39 "We can," they answered. Jesus said to them, "You will drink the cup I drink and be baptized with the baptism I am baptized with,
40 but to sit at my right or left is not for me to grant. These places belong to those for whom they have been prepared."
41 When the ten heard about this, they became indignant with James and John.
42 Jesus called them together and said, "You know that those who are regarded as rulers of the Gentiles lord it over them, and their high officials exercise authority over them.
43 Not so with you. Instead, whoever wants to become great among you must be your servant,
44 and whoever wants to be first must be slave of all.
45 For even the Son of Man did not come to be served, but to serve, and to give his life as a ransom for many."
46 Then they came to Jericho. As Jesus and his disciples, together with a large crowd, were leaving the city, a blind man, Bartimaeus (which means "son of Timaeus"), was sitting by the roadside begging.
47 When he heard that it was Jesus of Nazareth, he began to shout, "Jesus, Son of David, have mercy on me!"
48 Many rebuked him and told him to be quiet, but he shouted all the more, "Son of David, have mercy on me!"
49 Jesus stopped and said, "Call him." So they called to the blind man, "Cheer up! On your feet! He's calling you."
50 Throwing his cloak aside, he jumped to his feet and came to Jesus.
51 "What do you want me to do for you?" Jesus asked him. The blind man said, "Rabbi, I want to see."
52 "Go," said Jesus, "your faith has healed you." Immediately he received his sight and followed Jesus along the road.
1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃
3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃
4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃
5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃
6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃
7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃
8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃
9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃
10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃
14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃
17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃
24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃
25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃
26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃
27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃
29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃
30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃
31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃
32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃
33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃
34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃
36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃
37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃
38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃
39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃
40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃
41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃
42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃
43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃
44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃
45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃
47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃
50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃
51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃
52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃