1 After the king was settled in his palace and the LORD had given him rest from all his enemies around him,

2 he said to Nathan the prophet, "Here I am, living in a house of cedar, while the ark of God remains in a tent."

3 Nathan replied to the king, "Whatever you have in mind, go ahead and do it, for the LORD is with you."

4 But that night the word of the LORD came to Nathan, saying:

5 "Go and tell my servant David, 'This is what the LORD says: Are you the one to build me a house to dwell in?

6 I have not dwelt in a house from the day I brought the Israelites up out of Egypt to this day. I have been moving from place to place with a tent as my dwelling.

7 Wherever I have moved with all the Israelites, did I ever say to any of their rulers whom I commanded to shepherd my people Israel, "Why have you not built me a house of cedar?"'

8 "Now then, tell my servant David, 'This is what the LORD Almighty says: I took you from the pasture, from tending the flock, and appointed you ruler over my people Israel.

9 I have been with you wherever you have gone, and I have cut off all your enemies from before you. Now I will make your name great, like the names of the greatest men on earth.

10 And I will provide a place for my people Israel and will plant them so that they can have a home of their own and no longer be disturbed. Wicked people will not oppress them anymore, as they did at the beginning

11 and have done ever since the time I appointed leaders "over my people Israel. I will also give you rest from all your enemies. "'The LORD declares to you that the LORD himself will establish a house for you:

12 When your days are over and you rest with your ancestors, I will raise up your offspring to succeed you, your own flesh and blood, and I will establish his kingdom.

13 He is the one who will build a house for my Name, and I will establish the throne of his kingdom forever.

14 I will be his father, and he will be my son. When he does wrong, I will punish him with a rod wielded by men, with floggings inflicted by human hands.

15 But my love will never be taken away from him, as I took it away from Saul, whom I removed from before you.

16 Your house and your kingdom will endure forever before me "; your throne will be established forever.'"

17 Nathan reported to David all the words of this entire revelation.

18 Then King David went in and sat before the LORD, and he said: "Who am I, Sovereign LORD, and what is my family, that you have brought me this far?

19 And as if this were not enough in your sight, Sovereign LORD, you have also spoken about the future of the house of your servant —and this decree, Sovereign LORD, is for a mere human! [^3]

20 "What more can David say to you? For you know your servant, Sovereign LORD.

21 For the sake of your word and according to your will, you have done this great thing and made it known to your servant.

22 "How great you are, Sovereign LORD! There is no one like you, and there is no God but you, as we have heard with our own ears.

23 And who is like your people Israel —the one nation on earth that God went out to redeem as a people for himself, and to make a name for himself, and to perform great and awesome wonders by driving out nations and their gods from before your people, whom you redeemed from Egypt? [^4]

24 You have established your people Israel as your very own forever, and you, LORD, have become their God.

25 "And now, LORD God, keep forever the promise you have made concerning your servant and his house. Do as you promised,

26 so that your name will be great forever. Then people will say, 'The LORD Almighty is God over Israel!' And the house of your servant David will be established in your sight.

27 "LORD Almighty, God of Israel, you have revealed this to your servant, saying, 'I will build a house for you.' So your servant has found courage to pray this prayer to you.

28 Sovereign LORD, you are God! Your covenant is trustworthy, and you have promised these good things to your servant.

29 Now be pleased to bless the house of your servant, that it may continue forever in your sight; for you, Sovereign LORD, have spoken, and with your blessing the house of your servant will be blessed forever."

1 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃

3 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃

5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

6 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃

7 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

8 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃

9 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃

10 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃

11 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃

12 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃

13 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃

14 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃

15 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃

16 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃

17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

18 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃

20 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃

21 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃

22 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

23 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃

24 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃

26 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃

27 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃

28 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃

29 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃