1 In the spring, at the time when kings go off to war, David sent Joab out with the king's men and the whole Israelite army. They destroyed the Ammonites and besieged Rabbah. But David remained in Jerusalem.

2 One evening David got up from his bed and walked around on the roof of the palace. From the roof he saw a woman bathing. The woman was very beautiful,

3 and David sent someone to find out about her. The man said, "She is Bathsheba, the daughter of Eliam and the wife of Uriah the Hittite."

4 Then David sent messengers to get her. She came to him, and he slept with her. (Now she was purifying herself from her monthly uncleanness.) Then she went back home.

5 The woman conceived and sent word to David, saying, "I am pregnant."

6 So David sent this word to Joab: "Send me Uriah the Hittite." And Joab sent him to David.

7 When Uriah came to him, David asked him how Joab was, how the soldiers were and how the war was going.

8 Then David said to Uriah, "Go down to your house and wash your feet." So Uriah left the palace, and a gift from the king was sent after him.

9 But Uriah slept at the entrance to the palace with all his master's servants and did not go down to his house.

10 David was told, "Uriah did not go home." So he asked Uriah, "Haven't you just come from a military campaign? Why didn't you go home?"

11 Uriah said to David, "The ark and Israel and Judah are staying in tents, "and my commander Joab and my lord's men are camped in the open country. How could I go to my house to eat and drink and make love to my wife? As surely as you live, I will not do such a thing!"

12 Then David said to him, "Stay here one more day, and tomorrow I will send you back." So Uriah remained in Jerusalem that day and the next.

13 At David's invitation, he ate and drank with him, and David made him drunk. But in the evening Uriah went out to sleep on his mat among his master's servants; he did not go home.

14 In the morning David wrote a letter to Joab and sent it with Uriah.

15 In it he wrote, "Put Uriah out in front where the fighting is fiercest. Then withdraw from him so he will be struck down and die."

16 So while Joab had the city under siege, he put Uriah at a place where he knew the strongest defenders were.

17 When the men of the city came out and fought against Joab, some of the men in David's army fell; moreover, Uriah the Hittite died.

18 Joab sent David a full account of the battle.

19 He instructed the messenger: "When you have finished giving the king this account of the battle,

20 the king's anger may flare up, and he may ask you, 'Why did you get so close to the city to fight? Didn't you know they would shoot arrows from the wall?

21 Who killed Abimelek son of Jerub-Besheth "? Didn't a woman drop an upper millstone on him from the wall, so that he died in Thebez? Why did you get so close to the wall?' If he asks you this, then say to him, 'Moreover, your servant Uriah the Hittite is dead.'"

22 The messenger set out, and when he arrived he told David everything Joab had sent him to say.

23 The messenger said to David, "The men overpowered us and came out against us in the open, but we drove them back to the entrance of the city gate.

24 Then the archers shot arrows at your servants from the wall, and some of the king's men died. Moreover, your servant Uriah the Hittite is dead."

25 David told the messenger, "Say this to Joab: 'Don't let this upset you; the sword devours one as well as another. Press the attack against the city and destroy it.' Say this to encourage Joab."

26 When Uriah's wife heard that her husband was dead, she mourned for him.

27 After the time of mourning was over, David had her brought to his house, and she became his wife and bore him a son. But the thing David had done displeased the LORD.

1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃

2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃

3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃

4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃

5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃

6 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃

7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃

8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃

9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃

10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃

11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃

12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃

13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃

14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃

15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃

16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃

17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃

18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃

19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃

20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃

21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃

22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃

23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃

24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃

25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃

26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃

27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃