1 This is what the Sovereign LORD showed me: He was preparing swarms of locusts after the king's share had been harvested and just as the late crops were coming up.
2 When they had stripped the land clean, I cried out, "Sovereign LORD, forgive! How can Jacob survive? He is so small!"
3 So the LORD relented. "This will not happen," the LORD said.
4 This is what the Sovereign LORD showed me: The Sovereign LORD was calling for judgment by fire; it dried up the great deep and devoured the land.
5 Then I cried out, "Sovereign LORD, I beg you, stop! How can Jacob survive? He is so small!"
6 So the LORD relented. "This will not happen either," the Sovereign LORD said.
7 This is what he showed me: The Lord was standing by a wall that had been built true to plumb, "with a plumb line "in his hand.
8 And the LORD asked me, "What do you see, Amos?" "A plumb line," I replied. Then the Lord said, "Look, I am setting a plumb line among my people Israel; I will spare them no longer.
9 "The high places of Isaac will be destroyed and the sanctuaries of Israel will be ruined; with my sword I will rise against the house of Jeroboam."
10 Then Amaziah the priest of Bethel sent a message to Jeroboam king of Israel: "Amos is raising a conspiracy against you in the very heart of Israel. The land cannot bear all his words.
11 For this is what Amos is saying: "'Jeroboam will die by the sword, and Israel will surely go into exile, away from their native land.'"
12 Then Amaziah said to Amos, "Get out, you seer! Go back to the land of Judah. Earn your bread there and do your prophesying there.
13 Don't prophesy anymore at Bethel, because this is the king's sanctuary and the temple of the kingdom."
14 Amos answered Amaziah, "I was neither a prophet nor the son of a prophet, but I was a shepherd, and I also took care of sycamore-fig trees.
15 But the LORD took me from tending the flock and said to me, 'Go, prophesy to my people Israel.'
16 Now then, hear the word of the LORD. You say, "'Do not prophesy against Israel, and stop preaching against the descendants of Isaac.'
17 "Therefore this is what the LORD says: "'Your wife will become a prostitute in the city, and your sons and daughters will fall by the sword. Your land will be measured and divided up, and you yourself will die in a pagan "country. And Israel will surely go into exile, away from their native land.'"
1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃
2 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃
3 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה׃
4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק׃
5 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃
6 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃
7 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך׃
8 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃
9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃
10 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃
11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃
12 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא׃
13 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא׃
14 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים׃
15 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל׃
16 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק׃
17 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃