Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

Judges 9

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַיֵּ֨לֶךְ אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־יְרֻבַּ֨עַל֙ שְׁכֶ֔מָה אֶל־אֲחֵ֖י אִמּ֑וֹ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּ֛חַת בֵּית־אֲבִ֥י אִמּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ 2 דַּבְּרוּ־נָ֞א בְּאָזְנֵ֨י כָל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶם֮ מַה־טּ֣וֹב לָכֶם֒ הַמְשֹׁ֨ל בָּכֶ֜ם שִׁבְעִ֣ים אִ֗ישׁ כֹּ֚ל בְּנֵ֣י יְרֻבַּ֔עַל אִם־מְשֹׁ֥ל בָּכֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וּזְכַרְתֶּ֕ם כִּֽי־עַצְמֵכֶ֥ם וּבְשַׂרְכֶ֖ם אָנִֽי׃ 3 וַיְדַבְּר֨וּ אֲחֵֽי־אִמּ֜וֹ עָלָ֗יו בְּאָזְנֵי֙ כָּל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤ט לִבָּם֙ אַחֲרֵ֣י אֲבִימֶ֔לֶךְ כִּ֥י אָמְר֖וּ אָחִ֥ינוּ הֽוּא׃ 4 וַיִּתְּנוּ־לוֹ֙ שִׁבְעִ֣ים כֶּ֔סֶף מִבֵּ֖יתּ בַ֣עַל בְּרִ֑ית וַיִּשְׂכֹּ֨ר בָּהֶ֜ם אֲבִימֶ֗לֶךְ אֲנָשִׁ֤ים רֵיקִים֙ וּפֹ֣חֲזִ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ אַחֲרָֽיו׃ 5 וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עָפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵֽי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְּעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃ ס 6 וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵל֥וֹן מֻצָּ֖ב אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃ 7 וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃ 8 הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת מלוכה עָלֵֽינוּ׃ 9 וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 10 וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃ 11 וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־מָתְקִ֔י וְאֶת־תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 12 וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־אַ֖תְּ מלוכי עָלֵֽינוּ׃ 13 וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֨לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים׃ 14 וַיֹּאמְר֥וּ כָל־הָעֵצִ֖ים אֶל־הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־עָלֵֽינוּ׃ 15 וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֨לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃ 16 וְעַתָּ֗ה אִם־בֶּאֱמֶ֤ת וּבְתָמִים֙ עֲשִׂיתֶ֔ם וַתַּמְלִ֖יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וְאִם־טוֹבָ֤ה עֲשִׂיתֶם֙ עִם־יְרֻבַּ֣עַל וְעִם־בֵּית֔וֹ וְאִם־כִּגְמ֥וּל יָדָ֖יו עֲשִׂ֥יתֶם לֽוֹ׃ 17 אֲשֶׁר־נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃ 18 וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל־בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת־בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ֙ עַל־בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא׃ 19 וְאִם־בֶּאֱמֶ֨ת וּבְתָמִ֧ים עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־יְרֻבַּ֥עַל וְעִם־בֵּית֖וֹ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִׂמְחוּ֙ בַּאֲבִימֶ֔לֶךְ וְיִשְׂמַ֥ח גַּם־ה֖וּא בָּכֶֽם׃ 20 וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 21 וַיָּ֣נָס יוֹתָ֔ם וַיִּבְרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ בְּאֵ֑רָה וַיֵּ֣שֶׁב שָׁ֔ם מִפְּנֵ֖י אֲבִימֶ֥לֶךְ אָחִֽיו׃ פ 22 וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 23 וַיִּשְׁלַ֤ח אֱלֹהִים֙ ר֣וּחַ רָעָ֔ה בֵּ֣ין אֲבִימֶ֔לֶךְ וּבֵ֖ין בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּבְגְּד֥וּ בַעֲלֵי־שְׁכֶ֖ם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 24 לָב֕וֹא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃ 25 וַיָּשִׂ֣ימוּ לוֹ֩ בַעֲלֵ֨י שְׁכֶ֜ם מְאָרְבִ֗ים עַ֚ל רָאשֵׁ֣י הֶהָרִ֔ים וַיִּגְזְל֗וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם בַּדָּ֑רֶךְ וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ פ 26 וַיָּבֹ֞א גַּ֤עַל בֶּן־עֶ֨בֶד֙ וְאֶחָ֔יו וַיַּעַבְר֖וּ בִּשְׁכֶ֑ם וַיִּבְטְחוּ־ב֖וֹ בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶֽם׃ 27 וַיֵּצְא֨וּ הַשָּׂדֶ֜ה וַֽיִּבְצְר֤וּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם֙ וַֽיִּדְרְכ֔וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ הִלּוּלִ֑ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ בֵּ֣ית אֱֽלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיֹּֽאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַֽיְקַלְל֖וּ אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃ 28 וַיֹּ֣אמֶר ׀ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֗בֶד מִֽי־אֲבִימֶ֤לֶךְ וּמִֽי־שְׁכֶם֙ כִּ֣י נַעַבְדֶ֔נּוּ הֲלֹ֥א בֶן־יְרֻבַּ֖עַל וּזְבֻ֣ל פְּקִיד֑וֹ עִבְד֗וּ אֶת־אַנְשֵׁ֤י חֲמוֹר֙ אֲבִ֣י שְׁכֶ֔ם וּמַדּ֖וּעַ נַעַבְדֶ֥נּוּ אֲנָֽחְנוּ׃ 29 וּמִ֨י יִתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְאָסִ֖ירָה אֶת־אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֹּ֨אמֶר֙ לַאֲבִימֶ֔לֶךְ רַבֶּ֥ה צְבָאֲךָ֖ וָצֵֽאָה׃ 30 וַיִּשְׁמַ֗ע זְבֻל֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֶת־דִּבְרֵ֖י גַּ֣עַל בֶּן־עָ֑בֶד וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ 31 וַיִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בְּתָרְמָ֣ה לֵאמֹ֑ר הִנֵּה֩ גַ֨עַל בֶּן־עֶ֤בֶד וְאֶחָיו֙ בָּאִ֣ים שְׁכֶ֔מָה וְהִנָּ֛ם צָרִ֥ים אֶת־הָעִ֖יר עָלֶֽיךָ׃ 32 וְעַתָּה֙ ק֣וּם לַ֔יְלָה אַתָּ֖ה וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתָּ֑ךְ וֶאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶֽה׃ 33 וְהָיָ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֔מֶשׁ תַּשְׁכִּ֖ים וּפָשַׁטְתָּ֣ עַל־הָעִ֑יר וְהִנֵּה־ה֞וּא וְהָעָ֤ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֙ יֹצְאִ֣ים אֵלֶ֔יךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֥א יָדֶֽךָ׃ ס 34 וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים׃ 35 וַיֵּצֵא֙ גַּ֣עַל בֶּן־עֶ֔בֶד וַיַּעֲמֹ֕ד פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְהָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִן־הַמַּאְרָֽב׃ 36 וַיַּרְא־גַּעַל֮ אֶת־הָעָם֒ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־זְבֻ֔ל הִנֵּה־עָ֣ם יוֹרֵ֔ד מֵרָאשֵׁ֖י הֶהָרִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ זְבֻ֔ל אֵ֣ת צֵ֧ל הֶהָרִ֛ים אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה כָּאֲנָשִֽׁים׃ ס 37 וַיֹּ֨סֶף ע֣וֹד גַּעַל֮ לְדַבֵּר֒ וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־עָם֙ יֽוֹרְדִ֔ים מֵעִ֖ם טַבּ֣וּר הָאָ֑רֶץ וְרֹאשׁ־אֶחָ֣ד בָּ֔א מִדֶּ֖רֶךְ אֵל֥וֹן מְעוֹנְנִֽים׃ 38 וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו זְבֻ֗ל אַיֵּ֨ה אֵפ֥וֹא פִ֨יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר מִ֥י אֲבִימֶ֖לֶךְ כִּ֣י נַעַבְדֶ֑נּוּ הֲלֹ֨א זֶ֤ה הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר מָאַ֣סְתָּה בּ֔וֹ צֵא־נָ֥א עַתָּ֖ה וְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃ ס 39 וַיֵּ֣צֵא גַ֔עַל לִפְנֵ֖י בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֑ם וַיִּלָּ֖חֶם בַּאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 40 וַיִּרְדְּפֵ֣הוּ אֲבִימֶ֔לֶךְ וַיָּ֖נָס מִפָּנָ֑יו וַֽיִּפְּל֛וּ חֲלָלִ֥ים רַבִּ֖ים עַד־פֶּ֥תַח הַשָּֽׁעַר׃ 41 וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּארוּמָ֑ה וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃ 42 וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּצֵ֥א הָעָ֖ם הַשָּׂדֶ֑ה וַיַּגִּ֖דוּ לַאֲבִימֶֽלֶךְ׃ 43 וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַֽיֶּחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קָם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃ 44 וַאֲבִימֶ֗לֶךְ וְהָרָאשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ פָּשְׁט֕וּ וַיַּ֣עַמְד֔וּ פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר הָעִ֑יר וּשְׁנֵ֣י הָֽרָאשִׁ֗ים פָּֽשְׁט֛וּ עַֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה וַיַּכּֽוּם׃ 45 וַאֲבִימֶ֜לֶךְ נִלְחָ֣ם בָּעִ֗יר כֹּ֚ל הַיּ֣וֹם הַה֔וּא וַיִּלְכֹּד֙ אֶת־הָעִ֔יר וְאֶת־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־בָּ֖הּ הָרָ֑ג וַיִּתֹּץ֙ אֶת־הָעִ֔יר וַיִּזְרָעֶ֖הָ מֶֽלַח׃ פ 46 וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֑ם וַיָּבֹ֣אוּ אֶל־צְרִ֔יחַ בֵּ֖ית אֵ֥ל בְּרִֽית׃ 47 וַיֻּגַּ֖ד לַאֲבִימֶ֑לֶךְ כִּ֣י הִֽתְקַבְּצ֔וּ כָּֽל־בַּעֲלֵ֖י מִֽגְדַּל־שְׁכֶֽם׃ 48 וַיַּ֨עַל אֲבִימֶ֜לֶךְ הַר־צַלְמ֗וֹן הוּא֮ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּוֹ֒ וַיִּקַּח֩ אֲבִימֶ֨לֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמּ֜וֹת בְּיָד֗וֹ וַיִּכְרֹת֙ שׂוֹכַ֣ת עֵצִ֔ים וַיִּ֨שָּׂאֶ֔הָ וַיָּ֖שֶׂם עַל־שִׁכְמ֑וֹ וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּ֗וֹ מָ֤ה רְאִיתֶם֙ עָשִׂ֔יתִי מַהֲר֖וּ עֲשׂ֥וּ כָמֽוֹנִי׃ 49 וַיִּכְרְת֨וּ גַם־כָּל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׂוֹכֹ֗ה וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ וַיָּשִׂ֣ימוּ עַֽל־הַצְּרִ֔יחַ וַיַּצִּ֧יתוּ עֲלֵיהֶ֛ם אֶֽת־הַצְּרִ֖יחַ בָּאֵ֑שׁ וַיָּמֻ֜תוּ גַּ֣ם כָּל־אַנְשֵׁ֧י מִֽגְדַּל־שְׁכֶ֛ם כְּאֶ֖לֶף אִ֥ישׁ וְאִשָּֽׁה׃ פ 50 וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ 51 וּמִגְדַּל־עֹז֮ הָיָ֣ה בְתוֹךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּ בַּעֲדָ֑ם וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃ 52 וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ׃ 53 וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּֽוֹ׃ 54 וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ 55 וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ 56 וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃ 57 וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃ פ

JBMLE · Judson Bible

အ​ဘိ​မ​လက်

1 ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ရှေ​ခင်​မြို့​သို့​သွား၍ ဦး​ရီး​များ၊ အ​မိ၏​အ​ဆွေ​အ​မျိုး​များ​အ​ပေါင်း​တို့​နှင့် နှုတ်​ဆက်​လျက်၊ 2 ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား​ခု​နစ်​ဆယ်​တို့​သည် သင်​တို့​ကို အုပ်​စိုး​ကောင်း​သ​လော။ သား​တစ်​ယောက်​တည်း အုပ်​စိုး​ကောင်း​သ​လော။ ငါ​သည် သင်​တို့၏​အ​ရိုး​အ​သား​စစ်​ဖြစ်​ကြောင်း​ကို မ​မေ့​ကြ​နှင့်​ဟု ရှေ​ခင်​မြို့​သား​အ​ပေါင်း​တို့​အား ပြော​ရ​မည်​အ​ကြောင်း​ကို တိုင်​ပင်​လေ၏။ 3 ထို​စ​ကား​ကို ဦး​ရီး​တို့​သည် ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​အား အ​ကုန်​အ​စင်​ပြန်​ပြော၍၊ သူ​တို့​က၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ငါ​တို့​ညီ​အစ်​ကို​ဖြစ်​သည်​ဟု ဆို​လျက် သူ့​နောက်​သို့ လိုက်​ချင်​သော​စိတ် နူး​ညွတ်​သ​ဖြင့်၊ 4 ငွေ​ခု​နစ်​ဆယ်​ကို ဗာ​လ​ဗေ​ရိတ်​အိမ်​မှ​ထုတ်၍​ပေး​လျှင်၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် လျှပ်​ပေါ်​သော​သူ​တို့​ကို ထို​ငွေ​နှင့်​ငှား၍ အ​မှု​ကို​ထမ်း​စေ၏။ 5 တစ်​ဖန် ဩ​ဖ​ရ​မြို့၌​ရှိ​သော မိ​မိ​အ​ဘ​အိမ်​သို့ သွား၍၊ မိ​မိ​ညီ​အစ်​ကို ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား ခု​နစ်​ဆယ်​တို့​ကို ကျောက်​တစ်​ခု​ပေါ်​မှာ သတ်​လေ၏။ သို့​ရာ​တွင်၊ ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား​အ​ငယ်​ဆုံး ယော​သံ​သည် ပုန်း​ရှောင်၍​နေ​သော​ကြောင့် ကျန်​ရစ်​သ​တည်း။ 6 ရှေ​ခင်​မြို့​သား​အ​ပေါင်း​တို့​နှင့် မိ​လ္လော​အ​ဆွေ​အ​မျိုး အ​ပေါင်း​တို့​သည် ရှေ​ခင်​မြို့​တွင်​ရှိ​သော အ​ထိမ်း​အ​မှတ် သ​ပိတ်​ပင်​အ​နား​မှာ​စည်း​ဝေး၍ အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ရှင်​ဘု​ရင်​အ​ရာ၌ ခန့်​ထား​ကြ၏။

7 ထို​အ​မှု​ကို ယော​သံ​သည် ကြား​သိ​သော​အ​ခါ၊ ဂေ​ရ​ဇိမ်​တောင်​သို့ သွား၍၊ တောင်​ပေါ်​မှာ​ရပ်​လျက် အ​သံ​ကို​လွှင့်၍ ကြွေး​ကြော်​လေ​သည်​မှာ၊ အို​ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့၊ သင်​တို့​စ​ကား​ကို ဘု​ရား​သ​ခင် နား​ထောင်​တော်​မူ​မည်​အ​ကြောင်း၊ ငါ့​စ​ကား​ကို နား​ထောင်​ကြ​လော့။ 8 သစ်​ပင်​တို့​သည် မိ​မိ​တို့​ကို အုပ်​စိုး​ရ​သော ရှင်​ဘု​ရင်​ကို ခန့်​ထား​လျက် ဘိ​သိက်​ပေး​ခြင်း​ငှာ ထွက်​သွား၍၊ အ​ကျွန်ုပ်​တို့​ကို အုပ်​စိုး​တော်​မူ​ပါ​ဟု သံ​လွင်​ပင်​အား လျှောက်​ကြ​လျှင်၊ 9 သံ​လွင်​ပင်​က၊ ဘု​ရား​အ​သ​ရေ၊ လူ​အ​သ​ရေ​ကို ပြု​စု​စ​ရာ ငါ့​အ​ဆီ​အ​ပြား​ကို ငါ​သည်​စွန့်၍ သစ်​ပင်​တို့​အ​ပေါ်​မှာ လွှမ်း​မိုး​ရ​မည်​လော​ဟု ဆို၏။ 10 တစ်​ဖန် သင်္ဘော​သ​ဖန်း​ပင်​အား၊ ကိုယ်​တော်​ကြွ၍ အ​ကျွန်ုပ်​တို့​ကို အုပ်​စိုး​တော်​မူ​ပါ​ဟု သစ်​ပင်​တို့​သည် လျှောက်​ကြ​လျှင်၊ 11 သင်္ဘော​သ​ဖန်း​ပင်​က၊ ငါ၌ ချို​သော​အ​ရ​သာ​နှင့် ကောင်း​သော​အ​သီး​ကို ငါ​သည်​စွန့်၍ သစ်​ပင်​တို့​အ​ပေါ်​မှာ လွှမ်း​မိုး​ရ​မည်​လော​ဟု ဆို၏။ 12 တစ်​ဖန် စ​ပျစ်​ပင်​အား ကိုယ်​တော်​ကြွ၍ အ​ကျွန်ုပ်​တို့​ကို အုပ်​စိုး​တော်​မူ​ပါ​ဟု သစ်​ပင်​တို့​သည် လျှောက်​ကြ​လျှင်၊ 13 စ​ပျစ်​ပင်​က၊ ဘု​ရား၏​စိတ်​နှင့် လူ၏​စိတ်​ကို ရွှင်​လန်း​စေ​သော ငါ့​စ​ပျစ်​ရည်​ကို ငါ​သည်​စွန့်၍ သစ်​ပင်​တို့​အ​ပေါ်​မှာ လွှမ်း​မိုး​ရ​မည်​လော​ဟု ဆို၏။ 14 တစ်​ဖန် ဆူး​လေ​ပင်​အား ကိုယ်​တော်​ကြွ၍ အ​ကျွန်ုပ်​တို့​ကို အုပ်​စိုး​တော်​မူ​ပါ​ဟု သစ်​ပင်​အ​ပေါင်း​တို့​သည် လျှောက်​ကြ​လျှင်၊ 15 ဆူး​လေ​ပင်​က၊ သင်​တို့​သည် ငါ့​ကို သင်​တို့၏ ရှင်​ဘု​ရင်​ဖြစ်​စေ​ခြင်း​ငှာ ခန့်​ထား၍ ဧ​ကန်​အ​မှန် ဘိ​သိက်​ပေး​လို​လျှင်၊ လာ​ကြ၊ ငါ့​အ​ရိပ်​ကို ခို​လှုံ​ကြ။ သို့​မ​ဟုတ် ဆူး​လေ​ပင်​ထဲ​က မီး​ထွက်၍ လေ​ဗ​နုန်​အာ​ရစ်​ပင်​တို့​ကို လောင်​လိမ့်​မည်​ဟု သစ်​ပင်​တို့​အား ပြန်​ပြော၏။ 16 ယ​ခု​မှာ သင်​တို့​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ရှင်​ဘု​ရင်​အ​ရာ၌ ခန့်​ထား​သော​အား​ဖြင့် သ​စ္စာ​တ​ရား​ကို​စောင့်၍၊ ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​နှင့် သူ၏​အ​မျိုး​အ​နွယ်​အား ကောင်း​မွန်​စွာ​ပြု​ကြ​ပြီ​လော။ ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သည် ကျေး​ဇူး​ပြု၍ ခံ​ထိုက်​သည်​အ​တိုင်း သူ့​အား ကျေး​ဇူး​ဆပ်​ကြ​ပြီ​လော။ 17 ငါ့​အ​ဘ​သည် သင်​တို့​အ​ဖို့ စစ်​တိုက်၍ ကိုယ်​အ​သက်​ကို​စွန့်​စား​လျက်၊ သင်​တို့​ကို မိ​ဒျန်​အ​မျိုး​လက်​မှ ကယ်​နုတ်​လေ​ပြီ။ 18 သင်​တို့​သည် ငါ့​အ​ဘ၏​အ​ဆွေ​အ​မျိုး​တစ်​ဖက်၌ ယ​နေ့​ထ၍ သူ၏​သား​ခု​နစ်​ဆယ်​တို့​ကို ကျောက်​တစ်​ခု​ပေါ်​မှာ သတ်​ပြီး​လျှင်၊ သူ၏​ကျွန်​မ​တွင် မြင်​သော​သား အ​ဘိ​မ​လက်​သည် သင်​တို့​ညီ​အစ်​ကို​ဖြစ်​သော​ကြောင့်၊ သူ့​ကို ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့၏ ရှင်​ဘု​ရင်​ခန့်​ထား​ကြ​ပြီ​တ​ကား။ 19 ယ​ခု​မှာ သင်​တို့​သည် ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​နှင့် သူ၏​အ​မျိုး​အ​နွယ်​အား သ​စ္စာ​တ​ရား​အ​တိုင်း ယ​နေ့​ပြု​ပြီး​လျှင်၊ အ​ဘိ​မ​လက်​ကို အ​မှီ​ပြု၍ ဝမ်း​မြောက်​ကြ​လော့။ အ​ဘိ​မ​လက်​သည်​လည်း သင်​တို့​ကို အ​မှီ​ပြု၍ ဝမ်း​မြောက်​ပါ​စေ။ 20 သို့​မ​ဟုတ်​လျှင် အ​ဘိ​မ​လက်​ထဲ​က မီး​ထွက်၍၊ ရှေ​ခင်​မြို့​သား​နှင့် မိ​လ္လော​အ​ဆွေ​အ​မျိုး​ကို​လောင်​ပါ​စေ။ ရှေ​ခင်​မြို့​သား​နှင့် မိ​လ္လော​အ​ဆွေ​အ​မျိုး​ထဲ​က မီး​ထွက်၍ အ​ဘိ​မ​လက်​ကို လောင်​ပါ​စေ​ဟု ကြွေး​ကြော်​ပြီး​မှ၊ 21 အ​လျင်​အ​မြန်​ပြေး၍ အစ်​ကို​အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ကြောက်​သော​ကြောင့် ဗေ​ရ​မြို့​သို့ သွား၍​နေ​လေ၏။

22 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး​ကို​အုပ်​စိုး၍ သုံး​နှစ်​စေ့​သော​အ​ခါ၊ 23 ဘု​ရား​သ​ခင်​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​နှင့် ရှေ​ခင်​မြို့​သား​စပ်​ကြား​မှာ ဆိုး​သော​ဝိ​ညာဉ်​ကို စေ​လွှတ်​တော်​မူ၍၊ ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​သည် အ​ဘိ​မ​လက်၏​သ​စ္စာ​ကို​ဖျက်​ကြ၏။ 24 အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ၏​သား​ခု​နစ်​ဆယ်​တို့၌ ကြမ်း​တမ်း​စွာ​ပြု၍ သတ်​မိ​သော​အ​ပြစ်​သည် သူ​တို့​ကို​သတ်​သော သူ​တို့​ညီ​အစ်​ကို အ​ဘိ​မ​လက်​အ​ပေါ်​သို့​လည်း​ကောင်း၊ ညီ​အစ်​ကို​များ​ကို သတ်​သော​အ​မှု၌ ဝိုင်း၍​လက်​ခံ​သော ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​အ​ပေါ်​သို့​လည်း​ကောင်း ရောက်​ရ​မည်​အ​ကြောင်း​တည်း။ 25 ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ချောင်း​မြောင်း​စေ​ခြင်း​ငှာ၊ လူ​တို့​ကို တောင်​ထိပ်​ပေါ်​မှာ​ထား၍ ထို​သူ​တို့​သည် ခ​ရီး​သွား​သော​သူ​အ​ပေါင်း​တို့၏ ဥ​စ္စာ​ကို လု​ယူ​ကြ၏။ ထို​သ​တင်း​ကို​လည်း၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ကြား၏။ 26 ဧ​ဗက်၏​သား​ဂါ​လ​သည် မိ​မိ​ညီ​အစ်​ကို​တို့​နှင့်​အ​တူ ရှေ​ခင်​မြို့​ဘက်​သို့​ဝင်၍ ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​သည် သူ့​ကို​ကိုး​စား​ကြ၏။ 27 ဥ​ယျာဉ်၌​လည်​လျက် စ​ပျစ်​သီး​ကို သိမ်း​ယူ​လျက် ပျော်​မွေ့​ခြင်း​ကို​ပြု​သ​ဖြင့်၊ မိ​မိ​တို့ ဘု​ရား၏​ကျောင်း​သို့​သွား၍ အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ကျိန်​ဆဲ​ကြ၏။ 28 ဧ​ဗက်၏​သား ဂါ​လ​က​လည်း၊ ငါ​တို့​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​အ​မှု​ကို စောင့်​ရ​မည်​အ​ကြောင်း၊ အ​ဘိ​မ​လက်​ကား အ​ဘယ်​သူ​နည်း၊ ရှေ​ခင်​ကား အ​ဘယ်​သူ​နည်း။ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား မ​ဟုတ်​လော။ ဇေ​ဗု​လ​သည် သူ၏​အ​မှု​ထမ်း​မ​ဟုတ်​လော။ ရှေ​ခင်​အ​ဘ ဟာ​မော်​လူ​တို့၏​အ​မှု​ကို ထမ်း​ကြ​လော့။ အ​ဘိ​မ​လက်​အ​မှု​ကို အ​ဘယ်​ကြောင့် ထမ်း​ရ​မည်​နည်း။ 29 ဤ​လူ​တို့​သည် ငါ့​လက်​သို့ ရောက်​ပါ​စေ​သော။ သို့​ဖြစ်​လျှင် အ​ဘိ​မ​လက်​ကို ငါ​ပယ်​မည်​ဟူ၍​လည်း​ကောင်း၊ အ​ဘိ​မ​လက်​အား သင်၏​ဗိုလ်​ခြေ​တို့​ကို ပြင်​ဆင်၍ လာ​တော့​ဟူ၍​လည်း​ကောင်း ဆို၏။ 30 ဧ​ဗက်၏​သား ဂါ​လ​စ​ကား​ကို မြို့​အုပ်​ဇေ​ဗု​လ​ကြား​သော​အ​ခါ အ​မျက်​ထွက်၍ 31 ပ​ရိ​ယာယ်​အား​ဖြင့် အ​ဘိ​မ​လက်​ထံ​သို့ စေ​လွှတ်​လျက်၊ ဧ​ဗက်၏​သား​ဂါ​လ​သည် မိ​မိ​ညီ​အစ်​ကို​တို့​နှင့်​အ​တူ ရှေ​ခင်​မြို့​သို့​လာ၍ ကိုယ်​တော်​တစ်​ဖက်၌ မြို့​ကို​ပြင်​ဆင်​ကြ​ပါ၏။ 32 သို့​ဖြစ်၍ ည​အ​ခါ ကိုယ်​တော်​သည် ပါ​သော​သူ​တို့​နှင့်​တ​ကွ​ထ၍၊ တော၌ ချောင်း​မြောင်း​လျက် နေ​တော်​မူ​ပါ။ 33 နံ​နက်​စော​စော နေ​ထွက်​စ​က​ထ၍ မြို့​ကို​တိုက်​တော်​မူ​ပါ။ ဂါ​လ​သည် သူ၌​ပါ​သော လူ​တို့​နှင့်​တ​ကွ ဆီး၍​ကြို​သော​အ​ခါ၊ အ​ဆင်​သင့်​သည်​အ​တိုင်း​ပြု​တော်​မူ​ပါ​ဟု ကြား​လျှောက်​လေ။

34 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် သူ၌​ပါ​သ​မျှ​သော လူ​တို့​နှင့်​တ​ကွ ည​အ​ခါ​ထ၍ တပ်​လေး​တပ်​ခွဲ​ပြီး​လျှင်၊ ရှေ​ခင်​မြို့​ကို ချောင်း​မြောင်း​လျက်​နေ​ကြ၏။ 35 ဧ​ဗက်၏​သား​ဂါ​လ​သည် ထွက်၍ မြို့​တံ​ခါး​ဝ၌​ရပ်​လျှင်၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် မိ​မိ၌​ပါ​သော သူ​တို့​နှင့်​တ​ကွ ချောင်း​မြောင်း​ရာ​မှ​ထ​ကြ၏။ 36 ဂါ​လ​သည် ထို​လူ​တို့​ကို မြင်​လျှင်၊ တောင်​ပေါ်​မှ လူ​များ​ဆင်း​လာ​ကြ​သည်​ဟု ဇေ​ဗု​လ​အား​ဆို​သော်၊ ဇေ​ဗု​လ​က တောင်​အ​ရိပ်​သည် လူ​ကဲ့​သို့ ထင်​သည်​ဟု ပြန်​ပြော၏။ 37 တစ်​ဖန် ဂါ​လ​က၊ ကြည့်​ပါ။ လူ​အ​ချို့​တို့​သည် တောင်​ရိုး​ပေါ်​မှ ဆင်း​လာ​ကြ၏။ အ​ချို့​တို့​သည် မော​နေ​နိမ် သ​ပိတ်​တော​လမ်း​ဖြင့်​လာ​ကြ၏​ဟု ပြော​ဆို​လျှင်၊ 38 ဇေ​ဗု​လ​က၊ ငါ​တို့​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​အ​မှု​ကို ထမ်း​ရ​မည်​အ​ကြောင်း၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် အ​ဘယ်​သူ​နည်း​ဟု သင်​ဆို​သော​နှုတ်​သည် ယ​ခု​အ​ဘယ်​မှာ ရှိ​သ​နည်း။ ထို​လူ​တို့​သည် သင်​မ​ထီ​မဲ့​မြင်​ပြု​သော သူ​မ​ဟုတ်​လော။ ထွက်၍ သူ​တို့​ကို စစ်​တိုက်​ပါ​လော့​ဟု ဆို​သော်၊ 39 ဂါ​လ​သည် ရှေ​ခင်​မြို့​သား​တို့​ရှေ့​မှာ ထွက်၍ အ​ဘိ​မ​လက်​ကို တိုက်​လေ၏။ 40 အ​ဘိ​မ​လက်​လိုက်၍ ဂါ​လ​ပြေး​သ​ဖြင့် များ​သော​သူ​တို့​သည် မြို့​တံ​ခါး​ဝ​တိုင်​အောင် အ​ထိ​အ​ခိုက်​ခံ​လျက် လဲ၍​သေ​ကြ၏။ 41 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် အ​ရု​မ​မြို့​မှာ​နေ၍ ဇေ​ဗု​လ​သည် ဂါ​လ​နှင့် သူ၏​ညီ​အစ်​ကို​တို့​ကို ရှေ​ခင်​မြို့၌ မ​နေ​စေ​ခြင်း​ငှာ နှင်​ထုတ်​လေ၏။ 42 နက်​ဖြန်​နေ့၌ လူ​များ​တို့​သည် မြို့​ပြင်​သို့ ထွက်​မည်​အ​ကြောင်း​ကို အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ကြား​လျှင်၊ 43 မိ​မိ​လူ​တို့​ကို သုံး​စု​ခွဲ၍ တော၌ ချောင်း​မြောင်း​လျက် နေ​သ​ဖြင့်၊ မြို့​သား​တို့​သည် ထွက်​လာ​ကြ​သော​အ​ခါ ထ၍​လုပ်​ကြံ​လေ၏။ 44 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် မိ​မိ​လူ​တစ်​စု​နှင့် မြို့​တံ​ခါး​ဝ​သို့ ပြေး​တက်၍ စောင့်​နေ၏။ အ​ခြား​သော လူ​နှစ်​စု​တို့​သည် တော၌​ရှိ​သော လူ​တို့​ဆီ​သို့​ပြေး၍ သတ်​ကြ၏။ 45 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် တစ်​နေ့​လုံး​မြို့​ကို တိုက်၍​ရ​သော​အ​ခါ၊ မြို့၌​တွေ့​သော​သူ​တို့​ကို သတ်​ပြီး​လျှင် မြို့​ရိုး​ကို​ဖြို​ဖျက်၍ မြို့​ရာ​ကို ဆား​နှင့် ကြဲ​ဖြန့်​လေ၏။

46 ထို​သ​တင်း​ကို ရှေ​ခင်​ရဲ​တိုက်​သား​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ကြား​လျှင်၊ ဗေ​ရိတ်​ဘု​ရား၏​ကျောင်း၌ ခိုင်​ခံ့​သော အ​ခန်း​ထဲ​မှာ စု​ဝေး​ကြ၏။ 47 ရှေ​ခင်​ရဲ​တိုက်​သား​အ​ပေါင်း​တို့​သည် စု​ဝေး​ကြောင်း​ကို အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ကြား​လတ်​သော်၊ 48 ကိုယ်​တိုင်​မှ​စ၍ ပါ​သော​သူ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ဇ​လ​မုန်​တောင်​သို့ သွား​ပြီး​လျှင်၊ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ပု​ဆိန်​နှင့် သစ်​ခက်​ကို​ခုတ်၍ မိ​မိ​ပု​ခုံး​ပေါ်​မှာ တင်​ထမ်း​လျက်၊ ငါ​ပြု​သည်​ကို သင်​တို့ မြင်​သည်​အ​တိုင်း အ​လျင်​အ​မြန်​ပြု​ကြ​လော့​ဟု လိုက်​သော​သူ​တို့​အား​ဆို​လျှင်၊ 49 သူ၏​လူ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ထို​အ​တူ အ​သီး​အ​သီး​သစ်​ခက်​တို့​ကို ခုတ်၍ အ​ဘိ​မ​လက်​နောက်​သို့ လိုက်​လျက် ခိုင်​ခံ့​သော​အ​ခန်း​ကို မီး​ရှို့​ကြ၏။ ထို​သို့ ရှေ​ခင်​ရဲ​တိုက်​သား​အ​ပေါင်း​တို့​နှင့်​အ​တူ တစ်​ထောင်​သော ယောက်ျား​မိန်း​မ​တို့​သည် သေ​ကြ​ကုန်၏။

50 ထို​နောက်​မှ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် သေ​ဗက်​မြို့​သို့​သွား၍ တပ်​ချ​ပြီး​လျှင် တိုက်​ယူ​လေ၏။ 51 သို့​ရာ​တွင် မြို့​ထဲ​မှာ ခိုင်​ခံ့​သော ရဲ​တိုက်​တစ်​ခု​ရှိ၍၊ မြို့​သား ယောက်ျား​မိန်း​မ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ထို​ရဲ​တိုက်​ထဲ​သို့ ပြေး​ဝင်​ကြ၏။ တံ​ခါး​ကို​လည်း ပိတ်​ထား၍ ရဲ​တိုက်​အ​ပေါ်​သို့ တက်​ကြ၏။ 52 အ​ဘိ​မ​လက်​သည် ရဲ​တိုက်​ကို လာ၍​တိုက်​လျက်၊ ရဲ​တိုက်​တံ​ခါး​ကို မီး​ရှို့​ခြင်း​ငှာ ချဉ်း​ကပ်​သော​အ​ခါ၊ 53 မိန်း​မ​တစ်​ယောက်​သည် ကြိတ်​ဆုံ​ကျောက်​တစ်​ဖဲ့​ကို အ​ဘိ​မ​လက်​ခေါင်း​ပေါ်​သို့ ပစ်​ချ၍ ဦး​ခေါင်း​ခွံ​ပေါက်​ကွဲ​လေ၏။၂​ရာ၊၁၁:၂၁။54 သူ​သည် လက်​နက်​ကိုင်​လု​လင်​ကို အ​လျင်​အ​မြန်​ခေါ်၍ မိန်း​မ​သည် အ​ဘိ​မ​လက်​ကို သတ်​သည်​ဟု ပြော​စ​ရာ​မ​ရှိ​စေ​ခြင်း​ငှာ၊ သင့်​ဓား​ကို​ထုတ်၍ ငါ့​ကို​သတ်​လော့​ဟု ဆို​သည်​အ​တိုင်း၊ လု​လင်​သည်​ထိုး၍ အ​ဘိ​မ​လက် သေ​လေ၏။ 55 အ​ဘိ​မ​လက်​သေ​ကြောင်း​ကို ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​တို့​သည် သိ​မြင်​လျှင်၊ အ​သီး​အ​သီး မိ​မိ​တို့​နေ​ရာ​သို့ ပြန်​သွား​ကြ၏။ 56 ထို​သို့ အ​ဘိ​မ​လက်​သည် မိ​မိ​ညီ​အစ်​ကို​ခု​နစ်​ဆယ်​တို့​ကို သတ်၍ ပြု​မိ​သော ဒု​စ​ရိုက်​အ​ပြစ်​ကို ဘု​ရား​သ​ခင် ဆပ်​ပေး​တော်​မူ၏။ 57 ရှေ​ခင်​မြို့​သား​ပြု​သော ဒု​စ​ရိုက်​အ​ပြစ်​ကို​လည်း သူ​တို့​ခေါင်း​ပေါ်​သို့ ဘု​ရား​သ​ခင် ရောက်​စေ​တော်​မူ​သ​ဖြင့်၊ ယေ​ရု​ဗ္ဗာ​လ​သား ယော​သံ​ကျိန်​သော စ​ကား​အ​တိုင်း သူ​တို့​သည် ခံ​ရ​ကြ၏။

Todos os capítulos de Judges 21
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.