1 א וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית

2 ב וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל  כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל  {ס}

3 ג ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות

4 ד ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם  שמוע ושובב נתן ושלמה

5 ה ויבחר ואלישוע ואלפלט

6 ו ונגה ונפג ויפיע

7 ז ואלישמע ובעלידע ואליפלט  {פ} br

8 ח וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם

9 ט ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים

10 י וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך

11 יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים

12 יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש  {פ} br

13 יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק

14 יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם  הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים

15 טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה  כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים

16 טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה

17 יז ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים

1 Hiram, re di Tiro, inviò a Davide de’ messi, del legname di cedro, dei muratori e dei legnaiuoli, per edificargli una casa.

2 Allora Davide riconobbe che l’Eterno lo stabiliva saldamente come re d’Israele, giacché la sua dignità reale era grandemente esaltata per amore d’Israele, del popolo di Dio.

3 Davide si prese ancora delle mogli a Gerusalemme, e generò ancora figliuoli e figliuole.

4 Questi sono i nomi dei figliuoli che gli nacquero a Gerusalemme: Shammua, Shobab, Nathan, Salomone,

5 Jbhar, Elishua, Elpelet,

6 Noga, Nefeg, Jafia,

7 Elishama, Beeliada ed Elifelet.

8 Or quando i Filistei ebbero udito che Davide era stato unto re di tutto Israele, saliron tutti in cerca di lui; e Davide, saputolo, uscì loro incontro.

9 I Filistei giunsero e si sparsero per la valle dei Refaim.

10 Allora Davide consultò Dio, dicendo: "Salirò io contro i Filistei? E me li darai tu nelle mani?" L’Eterno gli rispose: "Sali, e io li darò nelle tue mani".

11 I Filistei dunque salirono a Baal-Peratsim, dove Davide li sconfisse, e disse: "Iddio ha rotto i miei nemici per mano mia come quando le acque rompono le dighe". Perciò fu dato a quel luogo il nome di Baal-Peratsim.

12 I Filistei lasciaron quivi i loro dèi, che per ordine di Davide, furon dati alle fiamme.

13 Di poi i Filistei tornarono a spargersi per quella valle.

14 E Davide consultò di nuovo Dio; e Dio gli disse: "Non salire dietro ad essi, allontanati e gira intorno a loro, e giungerai su di essi dal lato dei Gelsi.

15 E quando udrai un rumor di passi tra le vette dei gelsi, esci subito all’attacco, perché Dio marcerà alla tua testa per sconfiggere l’esercito dei Filistei".

16 Davide fece come Dio gli avea comandato, e gl’Israeliti sconfissero l’esercito dei Filistei da Gabaon a hezer.

17 E la fama di Davide si sparse per tutti i paesi, e l’Eterno fece sì ch’egli incutesse spavento a tutte le genti.