1 א בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך br
2 ב להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה br
3 ג כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך br
4 ד אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה br
5 ה אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא br
6 ו כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה br
7 ז וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם br
8 ח לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר br
9 ט אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב br
10 י כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם br
11 יא מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה br
12 יב להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות br
13 יג העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך br
14 יד השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע br
15 טו אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם br
16 טז להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה br
17 יז העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה br
18 יח כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה br
19 יט כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים br
20 כ למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר br
21 כא כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה br
22 כב ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה
1 FIGLIUOL mio, se tu ricevi i miei detti, E riponi appo te i miei comandamenti,
2 Rendendo il tuo orecchio attento alla Sapienza; Se tu inchini il tuo cuore all’intendimento,
3 E se tu chiami la prudenza, E dài fuori la tua voce all’intendimento;
4 Se tu la cerchi come l’argento, E l’investighi come i tesori;
5 Allora tu intenderai il timor del Signore, E troverai la conoscenza di Dio.
6 Perciocchè il Signore dà la sapienza; Dalla sua bocca procede la scienza e l’intendimento.
7 Egli riserba la ragione a’ diritti; Egli è lo scudo di quelli che camminano in integrità;
8 Per guardare i sentieri di dirittura, E custodire la via de’ suoi santi.
9 Allora tu intenderai giustizia, giudicio, E dirittura, ed ogni buon sentiero
10 Quando la sapienza sarà entrata nel cuor tuo, E la scienza sarà dilettevole all’anima tua;
11 L’avvedimento ti preserverà, La prudenza ti guarderà;
12 Per liberarti dalla via malvagia, Dagli uomini che parlano di cose perverse;
13 I quali lasciano i sentieri della dirittura, Per camminar per le vie delle tenebre;
14 I quali si rallegrano di far male, E festeggiano nelle perversità di malizia;
15 I quali son torti nelle lor vie, E traviati ne’ lor sentieri.
16 Per iscamparti ancora dalla donna straniera; Dalla forestiera che parla vezzosamente;
17 La quale ha abbandonato il conduttor della sua giovanezza, Ed ha dimenticato il patto del suo Dio.
18 Conciossiachè la casa di essa dichini alla morte, Ed i suoi sentieri a’ morti.
19 Niuno di coloro ch’entrano da essa non ne ritorna, E non riprende i sentieri della vita.
20 Acciocchè ancora tu cammini per la via de’ buoni, Ed osservi i sentieri de’ giusti.
21 Perciocchè gli uomini diritti abiteranno la terra, E gli uomini intieri rimarranno in essa.
22 Ma gli empi saranno sterminati dalla terra, E i disleali ne saranno divelti