1 א אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם br
2 ב כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה br
3 ג בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן br
4 ד ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים br
5 ה גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח br
6 ו כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ br
7 ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו br
8 ח מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו br
9 ט זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ br
10 י התרפית ביום צרה-- צר כחכה br
11 יא הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך br
12 יב כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה br הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו br
13 יג אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך br
14 יד כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת
15 טו אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו br
16 טז כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה br
17 יז בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך br
18 יח פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
19 יט אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים br
20 כ כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך br
21 כא ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב br
22 כב כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע
23 כג גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב br
24 כד אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים br
25 כה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב br
26 כו שפתים ישק משיב דברים נכחים br
27 כז הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך
28 כח אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך br
29 כט אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו
30 ל על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב br
31 לא והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה br
32 לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר br
33 לג מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב br
34 לד ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן
1 Non portare invidia agli uomini malvagi, E non desiderare di esser con loro.
2 Perciocchè il cuor loro macchina rapina, E le lor labbra parlano d’iniquità
3 La casa sarà edificata per sapienza, E sarà stabilita per prudenza.
4 E per conoscimento le camere saranno ripiene Di beni preziosi e dilettevoli, d’ogni maniera.
5 L’uomo savio è forte; E l’uomo intendente è possente di forza.
6 Perciocchè con prudenti consigli tu farai la guerra; E la salute è posta in moltitudine di consiglieri
7 Le sapienze son troppo alte per lo stolto; Egli non aprirà la bocca nella porta.
8 Chi divisa far male Sarà chiamato uomo malizioso.
9 Il pensiero di stoltizia è peccato; E lo schernitore è l’abbominio degli uomini
10 Se tu ti rallenti nel giorno della distretta, Le tue forze saranno corte
11 Se tu ti rattieni dal riscuoter quelli che son tratti alla morte, E quelli che stanno in forse di essere uccisi,
12 Dicendo: Ecco noi non ne sappiamo nulla; Colui che pesa i cuori non vi porrà egli mente? E il guardiano dell’anima tua non lo conoscerà egli, E non renderà egli a ciascuno secondo le sue opere?
13 Figliuol mio, mangia pure del miele; Perciocchè egli è buono; E del favo del miele, che è dolce al tuo palato;
14 Tal sarà la conoscenza della sapienza all’anima tua, Quando tu l’avrai trovata; e vi sarà premio, E la tua speranza non sarà troncata
15 O empio, non insidiar l’abitacolo del giusto, Non guastare il suo ricetto.
16 Perciocchè il giusto cade sette volte, e si rileva; Ma gli empi ruinano nel male
17 Non rallegrarti, quando il tuo nemico sarà caduto; E quando egli sarà ruinato, il cuor tuo non ne gioisca;
18 Che talora il Signore nol vegga, e che ciò non gli dispiaccia, E ch’egli non istorni l’ira sua d’addosso a lui
19 Non adirarti per li maligni; Non portare invidia agli empi.
20 Perciocchè non vi sarà premio alcuno per lo malvagio; La lampana degli empi sarà spenta
21 Figliuol mio, temi il Signore e il re; Non rimescolarti co’ rapportatori.
22 Perciocchè in un momento sorgerà la loro calamità; E chi conosce la ruina procedente d’amendue loro?
23 Queste cose ancora son per li Savi. Ei non è bene di aver riguardo alla qualità delle persone in giudicio.
24 I popoli malediranno, e le nazioni esecreranno Colui che dice all’empio: Tu sei giusto.
25 Ma quelli che lo gastigano saranno grati; E benedizione di bene verrà sopra loro.
26 Chi risponde parole diritte Bacia le labbra
27 Ordina le tue faccende fuori, E mettile in assetto ne’ tuoi campi; E poi edificherai la tua casa
28 Non essere testimonio contro al tuo prossimo senza cagione; E vorresti tu subornare alcuno con le tue labbra?
29 Non dire: Come egli ha fatto a me, così farò a lui; Io renderò a costui secondo l’opera sua
30 Io passai già presso al campo del pigro, E presso alla vigna dell’uomo scemo di senno;
31 Ed ecco, amendue erano tutti montati in ortiche, I cardi ne aveano coperto il disopra, E la lor chiusura di pietre era ruinata.
32 Ed io, riguardando ciò, vi posi mente; Vedutolo, ne presi ammaestramento.
33 Dormendo un poco, sonnecchiando un poco, Piegando un poco le mani per riposare;
34 La tua povertà verrà come un viandante, E la tua inopia come uno scudiere