1 א                   ויען אליהו ויאמר br

2 ב   הזאת חשבת למשפט    אמרת צדקי מאל br

3 ג   כי-תאמר מה-יסכן-לך    מה-אעיל מחטאתי br

4 ד   אני אשיבך מלין--    ואת-רעיך עמך br

5 ה   הבט שמים וראה    ושור שחקים גבהו ממך br

6 ו   אם-חטאת מה-תפעל-בו    ורבו פשעיך מה-תעשה-לו br

7 ז   אם-צדקת מה-תתן-לו    או מה-מידך יקח br

8 ח   לאיש-כמוך רשעך    ולבן-אדם צדקתך br

9 ט   מרב עשוקים יזעיקו    ישועו מזרוע רבים br

10 י   ולא-אמר--איה אלוה עשי    נתן זמרות בלילה br

11 יא   מלפנו מבהמות ארץ    ומעוף השמים יחכמנו br

12 יב   שם יצעקו ולא יענה--    מפני גאון רעים br

13 יג   אך-שוא לא-ישמע אל    ושדי לא ישורנה br

14 יד   אף כי-תאמר לא תשורנו    דין לפניו ותחולל לו br

15 טו   ועתה--כי-אין פקד אפו    ולא-ידע בפש מאד br

16 טז   ואיוב הבל יפצה-פיהו    בבלי-דעת מלין יכבר

1 Und Elihu hob wieder an und sprach:

2 Hast du recht, wenn du sprichst: »Meine Gerechtigkeit kommt von Gott«,

3 und wenn du sagst: »Was macht es dir, und was schadet es mir, wenn ich sündige?«

4 Ich will dir eine Antwort geben und deinen Gefährten mit dir!

5 Siehe zum Himmel empor und betrachte ihn und schau die Wolken an, die höher sind als du!

6 Wenn du sündigst, was tust du ihm zuleide? Und sind deiner Missetaten viele, was schadest du ihm?

7 Bist du aber gerecht, was gibst du ihm, und was empfängt er von deiner Hand?

8 Aber ein Mensch wie du leidet unter deiner Sünde, und den Menschenkindern nützt deine Gerechtigkeit.

9 Sie seufzen unter den vielen Bedrückungen, sie schreien vor dem Arm des Gewaltigen.

10 Aber man denkt nicht: Wo ist Gott, mein Schöpfer, der Loblieder gibt in der Nacht,

11 der uns mehr Belehrung zuteil werden ließ als den Tieren des Feldes und uns mehr Verstand gegeben hat als den Vögeln unter dem Himmel?

12 Jene schreien, und er sollte nicht hören trotz des Übermutes der Bösen?

13 Sollte es umsonst sein, sollte Gott nicht hören und der Allmächtige es nicht sehen?

14 Auch wenn du sagst, du sehest ihn nicht, so liegt die Sache doch vor ihm; warte du nur auf ihn!

15 Und nun, weil sein Zorn noch nicht gestraft hat, sollte er deshalb das Verbrechen nicht sehr wohl wissen?

16 So hat also Hiob seinen Mund umsonst aufgesperrt und aus lauter Unverstand so freche Reden geführt!