1 Remember your Creator in the days of your youth, before the days of trouble come and the years approach when you will say, "I find no pleasure in them" —
2 before the sun and the light and the moon and the stars grow dark, and the clouds return after the rain;
3 when the keepers of the house tremble, and the strong men stoop, when the grinders cease because they are few, and those looking through the windows grow dim;
4 when the doors to the street are closed and the sound of grinding fades; when people rise up at the sound of birds, but all their songs grow faint;
5 when people are afraid of heights and of dangers in the streets; when the almond tree blossoms and the grasshopper drags itself along and desire no longer is stirred. Then people go to their eternal home and mourners go about the streets.
6 Remember him —before the silver cord is severed, and the golden bowl is broken; before the pitcher is shattered at the spring, and the wheel broken at the well,
7 and the dust returns to the ground it came from, and the spirit returns to God who gave it.
8 "Meaningless! Meaningless!" says the Teacher. ""Everything is meaningless!"
9 Not only was the Teacher wise, but he also imparted knowledge to the people. He pondered and searched out and set in order many proverbs.
10 The Teacher searched to find just the right words, and what he wrote was upright and true.
11 The words of the wise are like goads, their collected sayings like firmly embedded nails —given by one shepherd. [^2]
12 Be warned, my son, of anything in addition to them. Of making many books there is no end, and much study wearies the body.
13 Now all has been heard; here is the conclusion of the matter: Fear God and keep his commandments, for this is the duty of all mankind.
14 For God will bring every deed into judgment, including every hidden thing, whether it is good or evil.
1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃
2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃
5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃
6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃
7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃
8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃
9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃
10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃
11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃
12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃
13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃
14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃