1 In the tenth year, in the tenth month on the twelfth day, the word of the LORD came to me:
2 "Son of man, set your face against Pharaoh king of Egypt and prophesy against him and against all Egypt.
3 Speak to him and say: 'This is what the Sovereign LORD says: "'I am against you, Pharaoh king of Egypt, you great monster lying among your streams. You say, "The Nile belongs to me; I made it for myself."
4 But I will put hooks in your jaws and make the fish of your streams stick to your scales. I will pull you out from among your streams, with all the fish sticking to your scales.
5 I will leave you in the desert, you and all the fish of your streams. You will fall on the open field and not be gathered or picked up. I will give you as food to the beasts of the earth and the birds of the sky.
6 Then all who live in Egypt will know that I am the LORD. "'You have been a staff of reed for the people of Israel.
7 When they grasped you with their hands, you splintered and you tore open their shoulders; when they leaned on you, you broke and their backs were wrenched. [^1]
8 "'Therefore this is what the Sovereign LORD says: I will bring a sword against you and kill both man and beast.
9 Egypt will become a desolate wasteland. Then they will know that I am the LORD. "'Because you said, "The Nile is mine; I made it,"
10 therefore I am against you and against your streams, and I will make the land of Egypt a ruin and a desolate waste from Migdol to Aswan, as far as the border of Cush. [^2]
11 The foot of neither man nor beast will pass through it; no one will live there for forty years.
12 I will make the land of Egypt desolate among devastated lands, and her cities will lie desolate forty years among ruined cities. And I will disperse the Egyptians among the nations and scatter them through the countries.
13 "'Yet this is what the Sovereign LORD says: At the end of forty years I will gather the Egyptians from the nations where they were scattered.
14 I will bring them back from captivity and return them to Upper Egypt, the land of their ancestry. There they will be a lowly kingdom.
15 It will be the lowliest of kingdoms and will never again exalt itself above the other nations. I will make it so weak that it will never again rule over the nations.
16 Egypt will no longer be a source of confidence for the people of Israel but will be a reminder of their sin in turning to her for help. Then they will know that I am the Sovereign LORD.'"
17 In the twenty-seventh year, in the first month on the first day, the word of the LORD came to me:
18 "Son of man, Nebuchadnezzar king of Babylon drove his army in a hard campaign against Tyre; every head was rubbed bare and every shoulder made raw. Yet he and his army got no reward from the campaign he led against Tyre.
19 Therefore this is what the Sovereign LORD says: I am going to give Egypt to Nebuchadnezzar king of Babylon, and he will carry off its wealth. He will loot and plunder the land as pay for his army.
20 I have given him Egypt as a reward for his efforts because he and his army did it for me, declares the Sovereign LORD.
21 "On that day I will make a horn "grow for the Israelites, and I will open your mouth among them. Then they will know that I am the LORD."
1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
2 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃
3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃
4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃
5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃
6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃
7 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃
8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃
9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃
10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃
11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃
12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃
13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃
14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃
15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃
16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃
17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃
19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃
20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃
21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃