1 In the eleventh year, in the third month on the first day, the word of the LORD came to me:
2 "Son of man, say to Pharaoh king of Egypt and to his hordes: "'Who can be compared with you in majesty?
3 Consider Assyria, once a cedar in Lebanon, with beautiful branches overshadowing the forest; it towered on high, its top above the thick foliage.
4 The waters nourished it, deep springs made it grow tall; their streams flowed all around its base and sent their channels to all the trees of the field.
5 So it towered higher than all the trees of the field; its boughs increased and its branches grew long, spreading because of abundant waters.
6 All the birds of the air nested in its boughs, all the beasts of the field gave birth under its branches; all the great nations lived in its shade.
7 It was majestic in beauty, with its spreading boughs, for its roots went down to abundant waters.
8 The cedars in the garden of God could not rival it, nor could the pine trees equal its boughs, nor could the plane trees compare with its branches- no tree in the garden of God could match its beauty.
9 I made it beautiful with abundant branches, the envy of all the trees of Eden in the garden of God.
10 "'Therefore this is what the Sovereign LORD says: Because it towered on high, lifting its top above the thick foliage, and because it was proud of its height,
11 I handed it over to the ruler of the nations, for him to deal with according to its wickedness. I cast it aside,
12 and the most ruthless of foreign nations cut it down and left it. Its boughs fell on the mountains and in all the valleys; its branches lay broken in all the ravines of the land. All the nations of the earth came out from under its shade and left it.
13 All the birds of the air settled on the fallen tree, and all the beasts of the field were among its branches.
14 Therefore no other trees by the waters are ever to tower proudly on high, lifting their tops above the thick foliage. No other trees so well-watered are ever to reach such a height; they are all destined for death, for the earth below, among mortal men, with those who go down to the pit.
15 "'This is what the Sovereign LORD says: On the day it was brought down to the grave I covered the deep springs with mourning for it; I held back its streams, and its abundant waters were restrained. Because of it I clothed Lebanon with gloom, and all the trees of the field withered away.
16 I made the nations tremble at the sound of its fall when I brought it down to the grave with those who go down to the pit. Then all the trees of Eden, the choicest and best of Lebanon, all the trees that were well-watered, were consoled in the earth below.
17 Those who lived in its shade, its allies among the nations, had also gone down to the grave with it, joining those killed by the sword.
18 "'Which of the trees of Eden can be compared with you in splendor and majesty? Yet you, too, will be brought down with the trees of Eden to the earth below; you will lie among the uncircumcised, with those killed by the sword. "'This is Pharaoh and all his hordes, declares the Sovereign LORD.'"
1 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃
2 בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך׃
3 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו׃
4 מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃
5 על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃
6 בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃
7 וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃
8 ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃
9 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים׃
10 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו׃
11 ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃
12 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃
13 על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃
14 למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃
15 כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃
16 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים׃
17 גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃
18 אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃