1 "Take up a lament concerning the princes of Israel
2 and say: "'What a lioness was your mother among the lions! She lay down among them and reared her cubs.
3 She brought up one of her cubs, and he became a strong lion. He learned to tear the prey and he became a man-eater.
4 The nations heard about him, and he was trapped in their pit. They led him with hooks to the land of Egypt.
5 "'When she saw her hope unfulfilled, her expectation gone, she took another of her cubs and made him a strong lion.
6 He prowled among the lions, for he was now a strong lion. He learned to tear the prey and he became a man-eater.
7 He broke down "their strongholds and devastated their towns. The land and all who were in it were terrified by his roaring.
8 Then the nations came against him, those from regions round about. They spread their net for him, and he was trapped in their pit.
9 With hooks they pulled him into a cage and brought him to the king of Babylon. They put him in prison, so his roar was heard no longer on the mountains of Israel.
10 "'Your mother was like a vine in your vineyard "planted by the water; it was fruitful and full of branches because of abundant water.
11 Its branches were strong, fit for a ruler's scepter. It towered high above the thick foliage, conspicuous for its height and for its many branches.
12 But it was uprooted in fury and thrown to the ground. The east wind made it shrivel, it was stripped of its fruit; its strong branches withered and fire consumed them.
13 Now it is planted in the desert, in a dry and thirsty land.
14 Fire spread from one of its main "branches and consumed its fruit. No strong branch is left on it fit for a ruler's scepter.' "This is a lament and is to be used as a lament."
1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃
2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃
3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃
4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃
5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃
6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃
7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃
8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃
9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃
10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃
11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃
12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃
13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃
14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃