1 In the seventh year, in the fifth month on the tenth day, some of the elders of Israel came to inquire of the LORD, and they sat down in front of me.
2 Then the word of the LORD came to me:
3 "Son of man, speak to the elders of Israel and say to them, 'This is what the Sovereign LORD says: Have you come to inquire of me? As surely as I live, I will not let you inquire of me, declares the Sovereign LORD.'
4 "Will you judge them? Will you judge them, son of man? Then confront them with the detestable practices of their ancestors
5 and say to them: 'This is what the Sovereign LORD says: On the day I chose Israel, I swore with uplifted hand to the descendants of Jacob and revealed myself to them in Egypt. With uplifted hand I said to them, "I am the LORD your God."
6 On that day I swore to them that I would bring them out of Egypt into a land I had searched out for them, a land flowing with milk and honey, the most beautiful of all lands.
7 And I said to them, "Each of you, get rid of the vile images you have set your eyes on, and do not defile yourselves with the idols of Egypt. I am the LORD your God."
8 "'But they rebelled against me and would not listen to me; they did not get rid of the vile images they had set their eyes on, nor did they forsake the idols of Egypt. So I said I would pour out my wrath on them and spend my anger against them in Egypt.
9 But for the sake of my name, I brought them out of Egypt. I did it to keep my name from being profaned in the eyes of the nations among whom they lived and in whose sight I had revealed myself to the Israelites.
10 Therefore I led them out of Egypt and brought them into the wilderness.
11 I gave them my decrees and made known to them my laws, by which the person who obeys them will live.
12 Also I gave them my Sabbaths as a sign between us, so they would know that I the LORD made them holy.
13 "'Yet the people of Israel rebelled against me in the wilderness. They did not follow my decrees but rejected my laws —by which the person who obeys them will live —and they utterly desecrated my Sabbaths. So I said I would pour out my wrath on them and destroy them in the wilderness.
14 But for the sake of my name I did what would keep it from being profaned in the eyes of the nations in whose sight I had brought them out.
15 Also with uplifted hand I swore to them in the wilderness that I would not bring them into the land I had given them —a land flowing with milk and honey, the most beautiful of all lands —
16 because they rejected my laws and did not follow my decrees and desecrated my Sabbaths. For their hearts were devoted to their idols.
17 Yet I looked on them with pity and did not destroy them or put an end to them in the wilderness.
18 I said to their children in the wilderness, "Do not follow the statutes of your parents or keep their laws or defile yourselves with their idols.
19 I am the LORD your God; follow my decrees and be careful to keep my laws.
20 Keep my Sabbaths holy, that they may be a sign between us. Then you will know that I am the LORD your God."
21 "'But the children rebelled against me: They did not follow my decrees, they were not careful to keep my laws, of which I said, "The person who obeys them will live by them," and they desecrated my Sabbaths. So I said I would pour out my wrath on them and spend my anger against them in the wilderness.
22 But I withheld my hand, and for the sake of my name I did what would keep it from being profaned in the eyes of the nations in whose sight I had brought them out.
23 Also with uplifted hand I swore to them in the wilderness that I would disperse them among the nations and scatter them through the countries,
24 because they had not obeyed my laws but had rejected my decrees and desecrated my Sabbaths, and their eyes lusted after their parents' idols.
25 So I gave them other statutes that were not good and laws through which they could not live;
26 I defiled them through their gifts —the sacrifice of every firstborn —that I might fill them with horror so they would know that I am the LORD.'
27 "Therefore, son of man, speak to the people of Israel and say to them, 'This is what the Sovereign LORD says: In this also your ancestors blasphemed me by being unfaithful to me:
28 When I brought them into the land I had sworn to give them and they saw any high hill or any leafy tree, there they offered their sacrifices, made offerings that aroused my anger, presented their fragrant incense and poured out their drink offerings.
29 Then I said to them: What is this high place you go to?'" (It is called Bamah "to this day.)
30 "Therefore say to the Israelites: 'This is what the Sovereign LORD says: Will you defile yourselves the way your ancestors did and lust after their vile images?
31 When you offer your gifts —the sacrifice of your children in the fire —you continue to defile yourselves with all your idols to this day. Am I to let you inquire of me, you Israelites? As surely as I live, declares the Sovereign LORD, I will not let you inquire of me.
32 "'You say, "We want to be like the nations, like the peoples of the world, who serve wood and stone." But what you have in mind will never happen.
33 As surely as I live, declares the Sovereign LORD, I will reign over you with a mighty hand and an outstretched arm and with outpoured wrath.
34 I will bring you from the nations and gather you from the countries where you have been scattered —with a mighty hand and an outstretched arm and with outpoured wrath.
35 I will bring you into the wilderness of the nations and there, face to face, I will execute judgment upon you.
36 As I judged your ancestors in the wilderness of the land of Egypt, so I will judge you, declares the Sovereign LORD.
37 I will take note of you as you pass under my rod, and I will bring you into the bond of the covenant.
38 I will purge you of those who revolt and rebel against me. Although I will bring them out of the land where they are living, yet they will not enter the land of Israel. Then you will know that I am the LORD.
39 "'As for you, people of Israel, this is what the Sovereign LORD says: Go and serve your idols, every one of you! But afterward you will surely listen to me and no longer profane my holy name with your gifts and idols.
40 For on my holy mountain, the high mountain of Israel, declares the Sovereign LORD, there in the land all the people of Israel will serve me, and there I will accept them. There I will require your offerings and your choice gifts, "along with all your holy sacrifices.
41 I will accept you as fragrant incense when I bring you out from the nations and gather you from the countries where you have been scattered, and I will be proved holy through you in the sight of the nations.
42 Then you will know that I am the LORD, when I bring you into the land of Israel, the land I had sworn with uplifted hand to give to your ancestors.
43 There you will remember your conduct and all the actions by which you have defiled yourselves, and you will loathe yourselves for all the evil you have done.
44 You will know that I am the LORD, when I deal with you for my name's sake and not according to your evil ways and your corrupt practices, you people of Israel, declares the Sovereign LORD.'"
45 The word of the LORD came to me:
46 "Son of man, set your face toward the south; preach against the south and prophesy against the forest of the southland.
47 Say to the southern forest: 'Hear the word of the LORD. This is what the Sovereign LORD says: I am about to set fire to you, and it will consume all your trees, both green and dry. The blazing flame will not be quenched, and every face from south to north will be scorched by it.
48 Everyone will see that I the LORD have kindled it; it will not be quenched.'"
49 Then I said, "Sovereign LORD, they are saying of me, 'Isn't he just telling parables?'" [^3]
1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃
2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃
4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃
5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃
6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃
8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃
9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃
10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃
11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃
12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃
13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃
14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃
15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃
17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃
18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃
19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃
20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃
21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃
22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃
23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃
24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃
25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃
26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃
27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃
28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃
29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃
30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃
31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃
32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃
33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃
34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃
35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃
36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃
37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃
38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃
39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃
40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃
41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃
42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃
43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃
44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃
45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃
47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃
48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃
49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃