1 The word of the LORD came to me:

2 "Son of man, set your face against Jerusalem and preach against the sanctuary. Prophesy against the land of Israel

3 and say to her: 'This is what the LORD says: I am against you. I will draw my sword from its sheath and cut off from you both the righteous and the wicked.

4 Because I am going to cut off the righteous and the wicked, my sword will be unsheathed against everyone from south to north.

5 Then all people will know that I the LORD have drawn my sword from its sheath; it will not return again.'

6 "Therefore groan, son of man! Groan before them with broken heart and bitter grief.

7 And when they ask you, 'Why are you groaning?' you shall say, 'Because of the news that is coming. Every heart will melt with fear and every hand go limp; every spirit will become faint and every leg will be wet with urine.' It is coming! It will surely take place, declares the Sovereign LORD."

8 The word of the LORD came to me:

9 "Son of man, prophesy and say, 'This is what the Lord says: "'A sword, a sword, sharpened and polished —

10 sharpened for the slaughter, polished to flash like lightning! "'Shall we rejoice in the scepter of my royal son? The sword despises every such stick.

11 "'The sword is appointed to be polished, to be grasped with the hand; it is sharpened and polished, made ready for the hand of the slayer.

12 Cry out and wail, son of man, for it is against my people; it is against all the princes of Israel. They are thrown to the sword along with my people. Therefore beat your breast.

13 "'Testing will surely come. And what if even the scepter, which the sword despises, does not continue? declares the Sovereign LORD.'

14 "So then, son of man, prophesy and strike your hands together. Let the sword strike twice, even three times. It is a sword for slaughter — a sword for great slaughter, closing in on them from every side.

15 So that hearts may melt with fear and the fallen be many, I have stationed the sword for slaughter "at all their gates. Look! It is forged to strike like lightning, it is grasped for slaughter.

16 Slash to the right, you sword, then to the left, wherever your blade is turned.

17 I too will strike my hands together, and my wrath will subside. I the LORD have spoken."

18 The word of the LORD came to me:

19 "Son of man, mark out two roads for the sword of the king of Babylon to take, both starting from the same country. Make a signpost where the road branches off to the city.

20 Mark out one road for the sword to come against Rabbah of the Ammonites and another against Judah and fortified Jerusalem.

21 For the king of Babylon will stop at the fork in the road, at the junction of the two roads, to seek an omen: He will cast lots with arrows, he will consult his idols, he will examine the liver.

22 Into his right hand will come the lot for Jerusalem, where he is to set up battering rams, to give the command to slaughter, to sound the battle cry, to set battering rams against the gates, to build a ramp and to erect siege works.

23 It will seem like a false omen to those who have sworn allegiance to him, but he will remind them of their guilt and take them captive.

24 "Therefore this is what the Sovereign LORD says: 'Because you people have brought to mind your guilt by your open rebellion, revealing your sins in all that you do —because you have done this, you will be taken captive.

25 "'You profane and wicked prince of Israel, whose day has come, whose time of punishment has reached its climax,

26 this is what the Sovereign LORD says: Take off the turban, remove the crown. It will not be as it was: The lowly will be exalted and the exalted will be brought low.

27 A ruin! A ruin! I will make it a ruin! The crown will not be restored until he to whom it rightfully belongs shall come; to him I will give it.'

28 "And you, son of man, prophesy and say, 'This is what the Sovereign LORD says about the Ammonites and their insults: "'A sword, a sword, drawn for the slaughter, polished to consume and to flash like lightning!

29 Despite false visions concerning you and lying divinations about you, it will be laid on the necks of the wicked who are to be slain, whose day has come, whose time of punishment has reached its climax.

30 "'Let the sword return to its sheath. In the place where you were created, in the land of your ancestry, I will judge you.

31 I will pour out my wrath on you and breathe out my fiery anger against you; I will deliver you into the hands of brutal men, men skilled in destruction.

32 You will be fuel for the fire, your blood will be shed in your land, you will be remembered no more; for I the LORD have spoken.'"

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃

18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃

21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃

24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃

25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃