1 This is the word that came to Jeremiah from the LORD:

2 "Listen to the terms of this covenant and tell them to the people of Judah and to those who live in Jerusalem.

3 Tell them that this is what the LORD, the God of Israel, says: 'Cursed is the one who does not obey the terms of this covenant —

4 the terms I commanded your ancestors when I brought them out of Egypt, out of the iron-smelting furnace.' I said, 'Obey me and do everything I command you, and you will be my people, and I will be your God.

5 Then I will fulfill the oath I swore to your ancestors, to give them a land flowing with milk and honey' —the land you possess today." I answered, "Amen, LORD."

6 The LORD said to me, "Proclaim all these words in the towns of Judah and in the streets of Jerusalem: 'Listen to the terms of this covenant and follow them.

7 From the time I brought your ancestors up from Egypt until today, I warned them again and again, saying, "Obey me."

8 But they did not listen or pay attention; instead, they followed the stubbornness of their evil hearts. So I brought on them all the curses of the covenant I had commanded them to follow but that they did not keep.'"

9 Then the LORD said to me, "There is a conspiracy among the people of Judah and those who live in Jerusalem.

10 They have returned to the sins of their ancestors, who refused to listen to my words. They have followed other gods to serve them. Both Israel and Judah have broken the covenant I made with their ancestors.

11 Therefore this is what the LORD says: 'I will bring on them a disaster they cannot escape. Although they cry out to me, I will not listen to them.

12 The towns of Judah and the people of Jerusalem will go and cry out to the gods to whom they burn incense, but they will not help them at all when disaster strikes.

13 You, Judah, have as many gods as you have towns; and the altars you have set up to burn incense to that shameful god Baal are as many as the streets of Jerusalem.'

14 "Do not pray for this people or offer any plea or petition for them, because I will not listen when they call to me in the time of their distress.

15 "What is my beloved doing in my temple as she, with many others, works out her evil schemes? Can consecrated meat avert your punishment? When you engage in your wickedness, then you rejoice. ""

16 The LORD called you a thriving olive tree with fruit beautiful in form. But with the roar of a mighty storm he will set it on fire, and its branches will be broken.

17 The LORD Almighty, who planted you, has decreed disaster for you, because the people of both Israel and Judah have done evil and aroused my anger by burning incense to Baal.

18 Because the LORD revealed their plot to me, I knew it, for at that time he showed me what they were doing.

19 I had been like a gentle lamb led to the slaughter; I did not realize that they had plotted against me, saying, "Let us destroy the tree and its fruit; let us cut him off from the land of the living, that his name be remembered no more."

20 But you, LORD Almighty, who judge righteously and test the heart and mind, let me see your vengeance on them, for to you I have committed my cause.

21 Therefore this is what the LORD says about the people of Anathoth who are threatening to kill you, saying, "Do not prophesy in the name of the LORD or you will die by our hands" —

22 therefore this is what the LORD Almighty says: "I will punish them. Their young men will die by the sword, their sons and daughters by famine.

23 Not even a remnant will be left to them, because I will bring disaster on the people of Anathoth in the year of their punishment."

1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם׃

3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת׃

4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

5 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה׃

6 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃

7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃

8 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו׃

9 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃

10 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם׃

11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃

12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם׃

13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃

14 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃

15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃

16 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃

17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃

18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃

19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד׃

20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃

21 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃

22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃

23 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם׃