1 This is what the LORD says: "See, I will stir up the spirit of a destroyer against Babylon and the people of Leb Kamai. [^1]

2 I will send foreigners to Babylon to winnow her and to devastate her land; they will oppose her on every side in the day of her disaster.

3 Let not the archer string his bow, nor let him put on his armor. Do not spare her young men; completely destroy "her army.

4 They will fall down slain in Babylon, "fatally wounded in her streets.

5 For Israel and Judah have not been forsaken by their God, the LORD Almighty, though their land "is full of guilt before the Holy One of Israel.

6 "Flee from Babylon! Run for your lives! Do not be destroyed because of her sins. It is time for the LORD's vengeance; he will repay her what she deserves.

7 Babylon was a gold cup in the LORD's hand; she made the whole earth drunk. The nations drank her wine; therefore they have now gone mad.

8 Babylon will suddenly fall and be broken. Wail over her! Get balm for her pain; perhaps she can be healed.

9 "'We would have healed Babylon, but she cannot be healed; let us leave her and each go to our own land, for her judgment reaches to the skies, it rises as high as the heavens.'

10 "'The LORD has vindicated us; come, let us tell in Zion what the LORD our God has done.'

11 "Sharpen the arrows, take up the shields! The LORD has stirred up the kings of the Medes, because his purpose is to destroy Babylon. The LORD will take vengeance, vengeance for his temple.

12 Lift up a banner against the walls of Babylon! Reinforce the guard, station the watchmen, prepare an ambush! The LORD will carry out his purpose, his decree against the people of Babylon.

13 You who live by many waters and are rich in treasures, your end has come, the time for you to be destroyed.

14 The LORD Almighty has sworn by himself: I will surely fill you with troops, as with a swarm of locusts, and they will shout in triumph over you.

15 "He made the earth by his power; he founded the world by his wisdom and stretched out the heavens by his understanding.

16 When he thunders, the waters in the heavens roar; he makes clouds rise from the ends of the earth. He sends lightning with the rain and brings out the wind from his storehouses.

17 "Everyone is senseless and without knowledge; every goldsmith is shamed by his idols. The images he makes are a fraud; they have no breath in them.

18 They are worthless, the objects of mockery; when their judgment comes, they will perish.

19 He who is the Portion of Jacob is not like these, for he is the Maker of all things, including the people of his inheritance — the LORD Almighty is his name.

20 "You are my war club, my weapon for battle — with you I shatter nations, with you I destroy kingdoms,

21 with you I shatter horse and rider, with you I shatter chariot and driver,

22 with you I shatter man and woman, with you I shatter old man and youth, with you I shatter young man and young woman,

23 with you I shatter shepherd and flock, with you I shatter farmer and oxen, with you I shatter governors and officials.

24 "Before your eyes I will repay Babylon and all who live in Babylonia "for all the wrong they have done in Zion," declares the LORD.

25 "I am against you, you destroying mountain, you who destroy the whole earth," declares the LORD. "I will stretch out my hand against you, roll you off the cliffs, and make you a burned-out mountain.

26 No rock will be taken from you for a cornerstone, nor any stone for a foundation, for you will be desolate forever," declares the LORD.

27 "Lift up a banner in the land! Blow the trumpet among the nations! Prepare the nations for battle against her; summon against her these kingdoms: Ararat, Minni and Ashkenaz. Appoint a commander against her; send up horses like a swarm of locusts.

28 Prepare the nations for battle against her — the kings of the Medes, their governors and all their officials, and all the countries they rule.

29 The land trembles and writhes, for the LORD's purposes against Babylon stand — to lay waste the land of Babylon so that no one will live there.

30 Babylon's warriors have stopped fighting; they remain in their strongholds. Their strength is exhausted; they have become weaklings. Her dwellings are set on fire; the bars of her gates are broken.

31 One courier follows another and messenger follows messenger to announce to the king of Babylon that his entire city is captured,

32 the river crossings seized, the marshes set on fire, and the soldiers terrified."

33 This is what the LORD Almighty, the God of Israel, says: "Daughter Babylon is like a threshing floor at the time it is trampled; the time to harvest her will soon come."

34 "Nebuchadnezzar king of Babylon has devoured us, he has thrown us into confusion, he has made us an empty jar. Like a serpent he has swallowed us and filled his stomach with our delicacies, and then has spewed us out.

35 May the violence done to our flesh "be on Babylon," say the inhabitants of Zion. "May our blood be on those who live in Babylonia," says Jerusalem.

36 Therefore this is what the LORD says: "See, I will defend your cause and avenge you; I will dry up her sea and make her springs dry.

37 Babylon will be a heap of ruins, a haunt of jackals, an object of horror and scorn, a place where no one lives.

38 Her people all roar like young lions, they growl like lion cubs.

39 But while they are aroused, I will set out a feast for them and make them drunk, so that they shout with laughter — then sleep forever and not awake," declares the LORD.

40 "I will bring them down like lambs to the slaughter, like rams and goats.

41 "How Sheshak "will be captured, the boast of the whole earth seized! How desolate Babylon will be among the nations!

42 The sea will rise over Babylon; its roaring waves will cover her.

43 Her towns will be desolate, a dry and desert land, a land where no one lives, through which no one travels.

44 I will punish Bel in Babylon and make him spew out what he has swallowed. The nations will no longer stream to him. And the wall of Babylon will fall.

45 "Come out of her, my people! Run for your lives! Run from the fierce anger of the LORD.

46 Do not lose heart or be afraid when rumors are heard in the land; one rumor comes this year, another the next, rumors of violence in the land and of ruler against ruler.

47 For the time will surely come when I will punish the idols of Babylon; her whole land will be disgraced and her slain will all lie fallen within her.

48 Then heaven and earth and all that is in them will shout for joy over Babylon, for out of the north destroyers will attack her," declares the LORD.

49 "Babylon must fall because of Israel's slain, just as the slain in all the earth have fallen because of Babylon.

50 You who have escaped the sword, leave and do not linger! Remember the LORD in a distant land, and call to mind Jerusalem."

51 "We are disgraced, for we have been insulted and shame covers our faces, because foreigners have entered the holy places of the LORD's house."

52 "But days are coming," declares the LORD, "when I will punish her idols, and throughout her land the wounded will groan.

53 Even if Babylon ascends to the heavens and fortifies her lofty stronghold, I will send destroyers against her," declares the LORD.

54 "The sound of a cry comes from Babylon, the sound of great destruction from the land of the Babylonians. [^8]

55 The LORD will destroy Babylon; he will silence her noisy din. Waves of enemies will rage like great waters; the roar of their voices will resound.

56 A destroyer will come against Babylon; her warriors will be captured, and their bows will be broken. For the LORD is a God of retribution; he will repay in full.

57 I will make her officials and wise men drunk, her governors, officers and warriors as well; they will sleep forever and not awake," declares the King, whose name is the LORD Almighty.

58 This is what the LORD Almighty says: "Babylon's thick wall will be leveled and her high gates set on fire; the peoples exhaust themselves for nothing, the nations' labor is only fuel for the flames."

59 This is the message Jeremiah the prophet gave to the staff officer Seraiah son of Neriah, the son of Mahseiah, when he went to Babylon with Zedekiah king of Judah in the fourth year of his reign.

60 Jeremiah had written on a scroll about all the disasters that would come upon Babylon —all that had been recorded concerning Babylon.

61 He said to Seraiah, "When you get to Babylon, see that you read all these words aloud.

62 Then say, 'LORD, you have said you will destroy this place, so that neither people nor animals will live in it; it will be desolate forever.'

63 When you finish reading this scroll, tie a stone to it and throw it into the Euphrates.

64 Then say, 'So will Babylon sink to rise no more because of the disaster I will bring on her. And her people will fall.'" The words of Jeremiah end here.

1 כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃

2 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃

3 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃

4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

5 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃

6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

7 כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃

8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

9 רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃

10 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃

11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

12 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃

13 שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃

15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

17 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

19 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃

20 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃

22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃

24 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃

25 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃

26 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃

27 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃

28 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃

29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃

31 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃

32 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃

33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃

34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃

35 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃

36 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃

37 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

39 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃

41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

42 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃

44 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃

45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃

46 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃

47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃

48 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃

49 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃

50 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃

51 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃

52 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃

53 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃

54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

55 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃

56 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

58 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃

59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃

60 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃

61 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃

62 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃

63 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃

64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃