1 Concerning Moab: This is what the LORD Almighty, the God of Israel, says: "Woe to Nebo, for it will be ruined. Kiriathaim will be disgraced and captured; the stronghold "will be disgraced and shattered.
2 Moab will be praised no more; in Heshbon "people will plot her downfall: 'Come, let us put an end to that nation.' You, the people of Madmen, "will also be silenced; the sword will pursue you.
3 Cries of anguish arise from Horonaim, cries of great havoc and destruction.
4 Moab will be broken; her little ones will cry out. [^4]
5 They go up the hill to Luhith, weeping bitterly as they go; on the road down to Horonaim anguished cries over the destruction are heard.
6 Flee! Run for your lives; become like a bush "in the desert.
7 Since you trust in your deeds and riches, you too will be taken captive, and Chemosh will go into exile, together with his priests and officials.
8 The destroyer will come against every town, and not a town will escape. The valley will be ruined and the plateau destroyed, because the LORD has spoken.
9 Put salt on Moab, for she will be laid waste "; her towns will become desolate, with no one to live in them.
10 "A curse on anyone who is lax in doing the LORD's work! A curse on anyone who keeps their sword from bloodshed!
11 "Moab has been at rest from youth, like wine left on its dregs, not poured from one jar to another — she has not gone into exile. So she tastes as she did, and her aroma is unchanged.
12 But days are coming," declares the LORD, "when I will send men who pour from pitchers, and they will pour her out; they will empty her pitchers and smash her jars.
13 Then Moab will be ashamed of Chemosh, as Israel was ashamed when they trusted in Bethel.
14 "How can you say, 'We are warriors, men valiant in battle'?
15 Moab will be destroyed and her towns invaded; her finest young men will go down in the slaughter," declares the King, whose name is the LORD Almighty.
16 "The fall of Moab is at hand; her calamity will come quickly.
17 Mourn for her, all who live around her, all who know her fame; say, 'How broken is the mighty scepter, how broken the glorious staff!'
18 "Come down from your glory and sit on the parched ground, you inhabitants of Daughter Dibon, for the one who destroys Moab will come up against you and ruin your fortified cities.
19 Stand by the road and watch, you who live in Aroer. Ask the man fleeing and the woman escaping, ask them, 'What has happened?'
20 Moab is disgraced, for she is shattered. Wail and cry out! Announce by the Arnon that Moab is destroyed.
21 Judgment has come to the plateau — to Holon, Jahzah and Mephaath,
22 to Dibon, Nebo and Beth Diblathaim,
23 to Kiriathaim, Beth Gamul and Beth Meon,
24 to Kerioth and Bozrah — to all the towns of Moab, far and near.
25 Moab's horn "is cut off; her arm is broken," declares the LORD.
26 "Make her drunk, for she has defied the LORD. Let Moab wallow in her vomit; let her be an object of ridicule.
27 Was not Israel the object of your ridicule? Was she caught among thieves, that you shake your head in scorn whenever you speak of her?
28 Abandon your towns and dwell among the rocks, you who live in Moab. Be like a dove that makes its nest at the mouth of a cave.
29 "We have heard of Moab's pride — how great is her arrogance! — of her insolence, her pride, her conceit and the haughtiness of her heart.
30 I know her insolence but it is futile," declares the LORD, "and her boasts accomplish nothing.
31 Therefore I wail over Moab, for all Moab I cry out, I moan for the people of Kir Hareseth.
32 I weep for you, as Jazer weeps, you vines of Sibmah. Your branches spread as far as the sea "; they reached as far as "Jazer. The destroyer has fallen on your ripened fruit and grapes.
33 Joy and gladness are gone from the orchards and fields of Moab. I have stopped the flow of wine from the presses; no one treads them with shouts of joy. Although there are shouts, they are not shouts of joy.
34 "The sound of their cry rises from Heshbon to Elealeh and Jahaz, from Zoar as far as Horonaim and Eglath Shelishiyah, for even the waters of Nimrim are dried up.
35 In Moab I will put an end to those who make offerings on the high places and burn incense to their gods," declares the LORD.
36 "So my heart laments for Moab like the music of a pipe; it laments like a pipe for the people of Kir Hareseth. The wealth they acquired is gone.
37 Every head is shaved and every beard cut off; every hand is slashed and every waist is covered with sackcloth.
38 On all the roofs in Moab and in the public squares there is nothing but mourning, for I have broken Moab like a jar that no one wants," declares the LORD.
39 "How shattered she is! How they wail! How Moab turns her back in shame! Moab has become an object of ridicule, an object of horror to all those around her."
40 This is what the LORD says: "Look! An eagle is swooping down, spreading its wings over Moab.
41 Kerioth "will be captured and the strongholds taken. In that day the hearts of Moab's warriors will be like the heart of a woman in labor.
42 Moab will be destroyed as a nation because she defied the LORD.
43 Terror and pit and snare await you, you people of Moab," declares the LORD.
44 "Whoever flees from the terror will fall into a pit, whoever climbs out of the pit will be caught in a snare; for I will bring on Moab the year of her punishment," declares the LORD.
45 "In the shadow of Heshbon the fugitives stand helpless, for a fire has gone out from Heshbon, a blaze from the midst of Sihon; it burns the foreheads of Moab, the skulls of the noisy boasters.
46 Woe to you, Moab! The people of Chemosh are destroyed; your sons are taken into exile and your daughters into captivity.
47 "Yet I will restore the fortunes of Moab in days to come," declares the LORD. Here ends the judgment on Moab.
1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃
6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃
7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃
8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃
9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃
12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃
13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃
14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃
15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃
18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃
19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃
20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃
21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃
22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃
23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃
24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃
28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃
29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃
31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃
32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃
33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃
34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃
35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃
37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃
38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃
39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃
40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃
41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃
45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃
46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃