1 "At that time," declares the LORD, "I will be the God of all the families of Israel, and they will be my people."
2 This is what the LORD says: "The people who survive the sword will find favor in the wilderness; I will come to give rest to Israel."
3 The LORD appeared to us in the past, "saying: "I have loved you with an everlasting love; I have drawn you with unfailing kindness.
4 I will build you up again, and you, Virgin Israel, will be rebuilt. Again you will take up your timbrels and go out to dance with the joyful.
5 Again you will plant vineyards on the hills of Samaria; the farmers will plant them and enjoy their fruit.
6 There will be a day when watchmen cry out on the hills of Ephraim, 'Come, let us go up to Zion, to the LORD our God.'"
7 This is what the LORD says: "Sing with joy for Jacob; shout for the foremost of the nations. Make your praises heard, and say, 'LORD, save your people, the remnant of Israel.'
8 See, I will bring them from the land of the north and gather them from the ends of the earth. Among them will be the blind and the lame, expectant mothers and women in labor; a great throng will return.
9 They will come with weeping; they will pray as I bring them back. I will lead them beside streams of water on a level path where they will not stumble, because I am Israel's father, and Ephraim is my firstborn son.
10 "Hear the word of the LORD, you nations; proclaim it in distant coastlands: 'He who scattered Israel will gather them and will watch over his flock like a shepherd.'
11 For the LORD will deliver Jacob and redeem them from the hand of those stronger than they.
12 They will come and shout for joy on the heights of Zion; they will rejoice in the bounty of the LORD — the grain, the new wine and the olive oil, the young of the flocks and herds. They will be like a well-watered garden, and they will sorrow no more.
13 Then young women will dance and be glad, young men and old as well. I will turn their mourning into gladness; I will give them comfort and joy instead of sorrow.
14 I will satisfy the priests with abundance, and my people will be filled with my bounty," declares the LORD.
15 This is what the LORD says: "A voice is heard in Ramah, mourning and great weeping, Rachel weeping for her children and refusing to be comforted, because they are no more."
16 This is what the LORD says: "Restrain your voice from weeping and your eyes from tears, for your work will be rewarded," declares the LORD. "They will return from the land of the enemy.
17 So there is hope for your descendants," declares the LORD. "Your children will return to their own land.
18 "I have surely heard Ephraim's moaning: 'You disciplined me like an unruly calf, and I have been disciplined. Restore me, and I will return, because you are the LORD my God.
19 After I strayed, I repented; after I came to understand, I beat my breast. I was ashamed and humiliated because I bore the disgrace of my youth.'
20 Is not Ephraim my dear son, the child in whom I delight? Though I often speak against him, I still remember him. Therefore my heart yearns for him; I have great compassion for him," declares the LORD.
21 "Set up road signs; put up guideposts. Take note of the highway, the road that you take. Return, Virgin Israel, return to your towns.
22 How long will you wander, unfaithful Daughter Israel? The LORD will create a new thing on earth — the woman will return to "the man."
23 This is what the LORD Almighty, the God of Israel, says: "When I bring them back from captivity, "the people in the land of Judah and in its towns will once again use these words: 'The LORD bless you, you prosperous city, you sacred mountain.'
24 People will live together in Judah and all its towns —farmers and those who move about with their flocks.
25 I will refresh the weary and satisfy the faint."
26 At this I awoke and looked around. My sleep had been pleasant to me.
27 "The days are coming," declares the LORD, "when I will plant the kingdoms of Israel and Judah with the offspring of people and of animals.
28 Just as I watched over them to uproot and tear down, and to overthrow, destroy and bring disaster, so I will watch over them to build and to plant," declares the LORD.
29 "In those days people will no longer say, 'The parents have eaten sour grapes, and the children's teeth are set on edge.'
30 Instead, everyone will die for their own sin; whoever eats sour grapes —their own teeth will be set on edge.
31 "The days are coming," declares the LORD, "when I will make a new covenant with the people of Israel and with the people of Judah.
32 It will not be like the covenant I made with their ancestors when I took them by the hand to lead them out of Egypt, because they broke my covenant, though I was a husband to "them, "" declares the LORD.
33 "This is the covenant I will make with the people of Israel after that time," declares the LORD. "I will put my law in their minds and write it on their hearts. I will be their God, and they will be my people.
34 No longer will they teach their neighbor, or say to one another, 'Know the LORD,' because they will all know me, from the least of them to the greatest," declares the LORD. "For I will forgive their wickedness and will remember their sins no more."
35 This is what the LORD says, he who appoints the sun to shine by day, who decrees the moon and stars to shine by night, who stirs up the sea so that its waves roar — the LORD Almighty is his name:
36 "Only if these decrees vanish from my sight," declares the LORD, "will Israel ever cease being a nation before me."
37 This is what the LORD says: "Only if the heavens above can be measured and the foundations of the earth below be searched out will I reject all the descendants of Israel because of all they have done," declares the LORD.
38 "The days are coming," declares the LORD, "when this city will be rebuilt for me from the Tower of Hananel to the Corner Gate.
39 The measuring line will stretch from there straight to the hill of Gareb and then turn to Goah.
40 The whole valley where dead bodies and ashes are thrown, and all the terraces out to the Kidron Valley on the east as far as the corner of the Horse Gate, will be holy to the LORD. The city will never again be uprooted or demolished."
1 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃
2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃
3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃
4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃
5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃
6 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃
7 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃
8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃
10 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
11 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃
12 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃
14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃
15 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃
16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃
17 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃
18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
19 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃
22 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃
23 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃
24 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
25 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃
26 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃
27 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃
28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃
29 בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
30 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃
31 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃
32 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃
33 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
34 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃
35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
36 אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃
37 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃
38 הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃
39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃
40 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃