1 Many have undertaken to draw up an account of the things that have been fulfilled "among us,
2 just as they were handed down to us by those who from the first were eyewitnesses and servants of the word.
3 With this in mind, since I myself have carefully investigated everything from the beginning, I too decided to write an orderly account for you, most excellent Theophilus,
4 so that you may know the certainty of the things you have been taught.
5 In the time of Herod king of Judea there was a priest named Zechariah, who belonged to the priestly division of Abijah; his wife Elizabeth was also a descendant of Aaron.
6 Both of them were righteous in the sight of God, observing all the Lord's commands and decrees blamelessly.
7 But they were childless because Elizabeth was not able to conceive, and they were both very old.
8 Once when Zechariah's division was on duty and he was serving as priest before God,
9 he was chosen by lot, according to the custom of the priesthood, to go into the temple of the Lord and burn incense.
10 And when the time for the burning of incense came, all the assembled worshipers were praying outside.
11 Then an angel of the Lord appeared to him, standing at the right side of the altar of incense.
12 When Zechariah saw him, he was startled and was gripped with fear.
13 But the angel said to him: "Do not be afraid, Zechariah; your prayer has been heard. Your wife Elizabeth will bear you a son, and you are to call him John.
14 He will be a joy and delight to you, and many will rejoice because of his birth,
15 for he will be great in the sight of the Lord. He is never to take wine or other fermented drink, and he will be filled with the Holy Spirit even before he is born.
16 He will bring back many of the people of Israel to the Lord their God.
17 And he will go on before the Lord, in the spirit and power of Elijah, to turn the hearts of the parents to their children and the disobedient to the wisdom of the righteous —to make ready a people prepared for the Lord."
18 Zechariah asked the angel, "How can I be sure of this? I am an old man and my wife is well along in years."
19 The angel said to him, "I am Gabriel. I stand in the presence of God, and I have been sent to speak to you and to tell you this good news.
20 And now you will be silent and not able to speak until the day this happens, because you did not believe my words, which will come true at their appointed time."
21 Meanwhile, the people were waiting for Zechariah and wondering why he stayed so long in the temple.
22 When he came out, he could not speak to them. They realized he had seen a vision in the temple, for he kept making signs to them but remained unable to speak.
23 When his time of service was completed, he returned home.
24 After this his wife Elizabeth became pregnant and for five months remained in seclusion.
25 "The Lord has done this for me," she said. "In these days he has shown his favor and taken away my disgrace among the people."
26 In the sixth month of Elizabeth's pregnancy, God sent the angel Gabriel to Nazareth, a town in Galilee,
27 to a virgin pledged to be married to a man named Joseph, a descendant of David. The virgin's name was Mary.
28 The angel went to her and said, "Greetings, you who are highly favored! The Lord is with you."
29 Mary was greatly troubled at his words and wondered what kind of greeting this might be.
30 But the angel said to her, "Do not be afraid, Mary; you have found favor with God.
31 You will conceive and give birth to a son, and you are to call him Jesus.
32 He will be great and will be called the Son of the Most High. The Lord God will give him the throne of his father David,
33 and he will reign over Jacob's descendants forever; his kingdom will never end."
34 "How will this be," Mary asked the angel, "since I am a virgin?"
35 The angel answered, "The Holy Spirit will come on you, and the power of the Most High will overshadow you. So the holy one to be born will be called "the Son of God.
36 Even Elizabeth your relative is going to have a child in her old age, and she who was said to be unable to conceive is in her sixth month.
37 For no word from God will ever fail."
38 "I am the Lord's servant," Mary answered. "May your word to me be fulfilled." Then the angel left her.
39 At that time Mary got ready and hurried to a town in the hill country of Judea,
40 where she entered Zechariah's home and greeted Elizabeth.
41 When Elizabeth heard Mary's greeting, the baby leaped in her womb, and Elizabeth was filled with the Holy Spirit.
42 In a loud voice she exclaimed: "Blessed are you among women, and blessed is the child you will bear!
43 But why am I so favored, that the mother of my Lord should come to me?
44 As soon as the sound of your greeting reached my ears, the baby in my womb leaped for joy.
45 Blessed is she who has believed that the Lord would fulfill his promises to her!"
46 And Mary said: "My soul glorifies the Lord
47 and my spirit rejoices in God my Savior,
48 for he has been mindful of the humble state of his servant. From now on all generations will call me blessed,
49 for the Mighty One has done great things for me — holy is his name.
50 His mercy extends to those who fear him, from generation to generation.
51 He has performed mighty deeds with his arm; he has scattered those who are proud in their inmost thoughts.
52 He has brought down rulers from their thrones but has lifted up the humble.
53 He has filled the hungry with good things but has sent the rich away empty.
54 He has helped his servant Israel, remembering to be merciful
55 to Abraham and his descendants forever, just as he promised our ancestors."
56 Mary stayed with Elizabeth for about three months and then returned home.
57 When it was time for Elizabeth to have her baby, she gave birth to a son.
58 Her neighbors and relatives heard that the Lord had shown her great mercy, and they shared her joy.
59 On the eighth day they came to circumcise the child, and they were going to name him after his father Zechariah,
60 but his mother spoke up and said, "No! He is to be called John."
61 They said to her, "There is no one among your relatives who has that name."
62 Then they made signs to his father, to find out what he would like to name the child.
63 He asked for a writing tablet, and to everyone's astonishment he wrote, "His name is John."
64 Immediately his mouth was opened and his tongue set free, and he began to speak, praising God.
65 All the neighbors were filled with awe, and throughout the hill country of Judea people were talking about all these things.
66 Everyone who heard this wondered about it, asking, "What then is this child going to be?" For the Lord's hand was with him.
67 His father Zechariah was filled with the Holy Spirit and prophesied:
68 "Praise be to the Lord, the God of Israel, because he has come to his people and redeemed them.
69 He has raised up a horn "of salvation for us in the house of his servant David
70 (as he said through his holy prophets of long ago),
71 salvation from our enemies and from the hand of all who hate us —
72 to show mercy to our ancestors and to remember his holy covenant,
73 the oath he swore to our father Abraham:
74 to rescue us from the hand of our enemies, and to enable us to serve him without fear
75 in holiness and righteousness before him all our days.
76 And you, my child, will be called a prophet of the Most High; for you will go on before the Lord to prepare the way for him,
77 to give his people the knowledge of salvation through the forgiveness of their sins,
78 because of the tender mercy of our God, by which the rising sun will come to us from heaven
79 to shine on those living in darkness and in the shadow of death, to guide our feet into the path of peace."
80 And the child grew and became strong in spirit "; and he lived in the wilderness until he appeared publicly to Israel.
1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49 ]94-84[׃
50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃
51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃