1 After this, Jesus traveled about from one town and village to another, proclaiming the good news of the kingdom of God. The Twelve were with him,
2 and also some women who had been cured of evil spirits and diseases: Mary (called Magdalene) from whom seven demons had come out;
3 Joanna the wife of Chuza, the manager of Herod's household; Susanna; and many others. These women were helping to support them out of their own means.
4 While a large crowd was gathering and people were coming to Jesus from town after town, he told this parable:
5 "A farmer went out to sow his seed. As he was scattering the seed, some fell along the path; it was trampled on, and the birds ate it up.
6 Some fell on rocky ground, and when it came up, the plants withered because they had no moisture.
7 Other seed fell among thorns, which grew up with it and choked the plants.
8 Still other seed fell on good soil. It came up and yielded a crop, a hundred times more than was sown." When he said this, he called out, "Whoever has ears to hear, let them hear."
9 His disciples asked him what this parable meant.
10 He said, "The knowledge of the secrets of the kingdom of God has been given to you, but to others I speak in parables, so that, "'though seeing, they may not see; though hearing, they may not understand.' [^1]
11 "This is the meaning of the parable: The seed is the word of God.
12 Those along the path are the ones who hear, and then the devil comes and takes away the word from their hearts, so that they may not believe and be saved.
13 Those on the rocky ground are the ones who receive the word with joy when they hear it, but they have no root. They believe for a while, but in the time of testing they fall away.
14 The seed that fell among thorns stands for those who hear, but as they go on their way they are choked by life's worries, riches and pleasures, and they do not mature.
15 But the seed on good soil stands for those with a noble and good heart, who hear the word, retain it, and by persevering produce a crop.
16 "No one lights a lamp and hides it in a clay jar or puts it under a bed. Instead, they put it on a stand, so that those who come in can see the light.
17 For there is nothing hidden that will not be disclosed, and nothing concealed that will not be known or brought out into the open.
18 Therefore consider carefully how you listen. Whoever has will be given more; whoever does not have, even what they think they have will be taken from them."
19 Now Jesus' mother and brothers came to see him, but they were not able to get near him because of the crowd.
20 Someone told him, "Your mother and brothers are standing outside, wanting to see you."
21 He replied, "My mother and brothers are those who hear God's word and put it into practice."
22 One day Jesus said to his disciples, "Let us go over to the other side of the lake." So they got into a boat and set out.
23 As they sailed, he fell asleep. A squall came down on the lake, so that the boat was being swamped, and they were in great danger.
24 The disciples went and woke him, saying, "Master, Master, we're going to drown!" He got up and rebuked the wind and the raging waters; the storm subsided, and all was calm.
25 "Where is your faith?" he asked his disciples. In fear and amazement they asked one another, "Who is this? He commands even the winds and the water, and they obey him."
26 They sailed to the region of the Gerasenes, "which is across the lake from Galilee.
27 When Jesus stepped ashore, he was met by a demon-possessed man from the town. For a long time this man had not worn clothes or lived in a house, but had lived in the tombs.
28 When he saw Jesus, he cried out and fell at his feet, shouting at the top of his voice, "What do you want with me, Jesus, Son of the Most High God? I beg you, don't torture me!"
29 For Jesus had commanded the impure spirit to come out of the man. Many times it had seized him, and though he was chained hand and foot and kept under guard, he had broken his chains and had been driven by the demon into solitary places.
30 Jesus asked him, "What is your name?" "Legion," he replied, because many demons had gone into him.
31 And they begged Jesus repeatedly not to order them to go into the Abyss.
32 A large herd of pigs was feeding there on the hillside. The demons begged Jesus to let them go into the pigs, and he gave them permission.
33 When the demons came out of the man, they went into the pigs, and the herd rushed down the steep bank into the lake and was drowned.
34 When those tending the pigs saw what had happened, they ran off and reported this in the town and countryside,
35 and the people went out to see what had happened. When they came to Jesus, they found the man from whom the demons had gone out, sitting at Jesus' feet, dressed and in his right mind; and they were afraid.
36 Those who had seen it told the people how the demon-possessed man had been cured.
37 Then all the people of the region of the Gerasenes asked Jesus to leave them, because they were overcome with fear. So he got into the boat and left.
38 The man from whom the demons had gone out begged to go with him, but Jesus sent him away, saying,
39 "Return home and tell how much God has done for you." So the man went away and told all over town how much Jesus had done for him.
40 Now when Jesus returned, a crowd welcomed him, for they were all expecting him.
41 Then a man named Jairus, a synagogue leader, came and fell at Jesus' feet, pleading with him to come to his house
42 because his only daughter, a girl of about twelve, was dying. As Jesus was on his way, the crowds almost crushed him.
43 And a woman was there who had been subject to bleeding for twelve years, "but no one could heal her.
44 She came up behind him and touched the edge of his cloak, and immediately her bleeding stopped.
45 "Who touched me?" Jesus asked. When they all denied it, Peter said, "Master, the people are crowding and pressing against you."
46 But Jesus said, "Someone touched me; I know that power has gone out from me."
47 Then the woman, seeing that she could not go unnoticed, came trembling and fell at his feet. In the presence of all the people, she told why she had touched him and how she had been instantly healed.
48 Then he said to her, "Daughter, your faith has healed you. Go in peace."
49 While Jesus was still speaking, someone came from the house of Jairus, the synagogue leader. "Your daughter is dead," he said. "Don't bother the teacher anymore."
50 Hearing this, Jesus said to Jairus, "Don't be afraid; just believe, and she will be healed."
51 When he arrived at the house of Jairus, he did not let anyone go in with him except Peter, John and James, and the child's father and mother.
52 Meanwhile, all the people were wailing and mourning for her. "Stop wailing," Jesus said. "She is not dead but asleep."
53 They laughed at him, knowing that she was dead.
54 But he took her by the hand and said, "My child, get up!"
55 Her spirit returned, and at once she stood up. Then Jesus told them to give her something to eat.
56 Her parents were astonished, but he ordered them not to tell anyone what had happened.
1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃
2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃
3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃
4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃
5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃
6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃
7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃
11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃
12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃
13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃
14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃
15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃
16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃
17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃
18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃
19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃
20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃
21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃
23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃
24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃
25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃
27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃
28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃
29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃
30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃
31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃
32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃
33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃
34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃
35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃
36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃
37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃
38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃
39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃
40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃
42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃
43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃
44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃
45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃
46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃
47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃
48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃
50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃
51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃
52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃
53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃
54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃
55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃
56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃