1 Now the Festival of Unleavened Bread, called the Passover, was approaching,
2 and the chief priests and the teachers of the law were looking for some way to get rid of Jesus, for they were afraid of the people.
3 Then Satan entered Judas, called Iscariot, one of the Twelve.
4 And Judas went to the chief priests and the officers of the temple guard and discussed with them how he might betray Jesus.
5 They were delighted and agreed to give him money.
6 He consented, and watched for an opportunity to hand Jesus over to them when no crowd was present.
7 Then came the day of Unleavened Bread on which the Passover lamb had to be sacrificed.
8 Jesus sent Peter and John, saying, "Go and make preparations for us to eat the Passover."
9 "Where do you want us to prepare for it?" they asked.
10 He replied, "As you enter the city, a man carrying a jar of water will meet you. Follow him to the house that he enters,
11 and say to the owner of the house, 'The Teacher asks: Where is the guest room, where I may eat the Passover with my disciples?'
12 He will show you a large room upstairs, all furnished. Make preparations there."
13 They left and found things just as Jesus had told them. So they prepared the Passover.
14 When the hour came, Jesus and his apostles reclined at the table.
15 And he said to them, "I have eagerly desired to eat this Passover with you before I suffer.
16 For I tell you, I will not eat it again until it finds fulfillment in the kingdom of God."
17 After taking the cup, he gave thanks and said, "Take this and divide it among you.
18 For I tell you I will not drink again from the fruit of the vine until the kingdom of God comes."
19 And he took bread, gave thanks and broke it, and gave it to them, saying, "This is my body given for you; do this in remembrance of me."
20 In the same way, after the supper he took the cup, saying, "This cup is the new covenant in my blood, which is poured out for you. [^1]
21 But the hand of him who is going to betray me is with mine on the table.
22 The Son of Man will go as it has been decreed. But woe to that man who betrays him!"
23 They began to question among themselves which of them it might be who would do this.
24 A dispute also arose among them as to which of them was considered to be greatest.
25 Jesus said to them, "The kings of the Gentiles lord it over them; and those who exercise authority over them call themselves Benefactors.
26 But you are not to be like that. Instead, the greatest among you should be like the youngest, and the one who rules like the one who serves.
27 For who is greater, the one who is at the table or the one who serves? Is it not the one who is at the table? But I am among you as one who serves.
28 You are those who have stood by me in my trials.
29 And I confer on you a kingdom, just as my Father conferred one on me,
30 so that you may eat and drink at my table in my kingdom and sit on thrones, judging the twelve tribes of Israel.
31 "Simon, Simon, Satan has asked to sift all of you as wheat.
32 But I have prayed for you, Simon, that your faith may not fail. And when you have turned back, strengthen your brothers."
33 But he replied, "Lord, I am ready to go with you to prison and to death."
34 Jesus answered, "I tell you, Peter, before the rooster crows today, you will deny three times that you know me."
35 Then Jesus asked them, "When I sent you without purse, bag or sandals, did you lack anything?" "Nothing," they answered.
36 He said to them, "But now if you have a purse, take it, and also a bag; and if you don't have a sword, sell your cloak and buy one.
37 It is written: 'And he was numbered with the transgressors' "; and I tell you that this must be fulfilled in me. Yes, what is written about me is reaching its fulfillment."
38 The disciples said, "See, Lord, here are two swords." "That's enough!" he replied.
39 Jesus went out as usual to the Mount of Olives, and his disciples followed him.
40 On reaching the place, he said to them, "Pray that you will not fall into temptation."
41 He withdrew about a stone's throw beyond them, knelt down and prayed,
42 "Father, if you are willing, take this cup from me; yet not my will, but yours be done."
43 An angel from heaven appeared to him and strengthened him.
44 And being in anguish, he prayed more earnestly, and his sweat was like drops of blood falling to the ground. [^3]
45 When he rose from prayer and went back to the disciples, he found them asleep, exhausted from sorrow.
46 "Why are you sleeping?" he asked them. "Get up and pray so that you will not fall into temptation."
47 While he was still speaking a crowd came up, and the man who was called Judas, one of the Twelve, was leading them. He approached Jesus to kiss him,
48 but Jesus asked him, "Judas, are you betraying the Son of Man with a kiss?"
49 When Jesus' followers saw what was going to happen, they said, "Lord, should we strike with our swords?"
50 And one of them struck the servant of the high priest, cutting off his right ear.
51 But Jesus answered, "No more of this!" And he touched the man's ear and healed him.
52 Then Jesus said to the chief priests, the officers of the temple guard, and the elders, who had come for him, "Am I leading a rebellion, that you have come with swords and clubs?
53 Every day I was with you in the temple courts, and you did not lay a hand on me. But this is your hour —when darkness reigns."
54 Then seizing him, they led him away and took him into the house of the high priest. Peter followed at a distance.
55 And when some there had kindled a fire in the middle of the courtyard and had sat down together, Peter sat down with them.
56 A servant girl saw him seated there in the firelight. She looked closely at him and said, "This man was with him."
57 But he denied it. "Woman, I don't know him," he said.
58 A little later someone else saw him and said, "You also are one of them." "Man, I am not!" Peter replied.
59 About an hour later another asserted, "Certainly this fellow was with him, for he is a Galilean."
60 Peter replied, "Man, I don't know what you're talking about!" Just as he was speaking, the rooster crowed.
61 The Lord turned and looked straight at Peter. Then Peter remembered the word the Lord had spoken to him: "Before the rooster crows today, you will disown me three times."
62 And he went outside and wept bitterly.
63 The men who were guarding Jesus began mocking and beating him.
64 They blindfolded him and demanded, "Prophesy! Who hit you?"
65 And they said many other insulting things to him.
66 At daybreak the council of the elders of the people, both the chief priests and the teachers of the law, met together, and Jesus was led before them.
67 "If you are the Messiah," they said, "tell us." Jesus answered, "If I tell you, you will not believe me,
68 and if I asked you, you would not answer.
69 But from now on, the Son of Man will be seated at the right hand of the mighty God."
70 They all asked, "Are you then the Son of God?" He replied, "You say that I am."
71 Then they said, "Why do we need any more testimony? We have heard it from his own lips."
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
47 ]74-64[׃
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃