1 And Job continued his discourse:
2 "As surely as God lives, who has denied me justice, the Almighty, who has made my life bitter,
3 as long as I have life within me, the breath of God in my nostrils,
4 my lips will not say anything wicked, and my tongue will not utter lies.
5 I will never admit you are in the right; till I die, I will not deny my integrity.
6 I will maintain my innocence and never let go of it; my conscience will not reproach me as long as I live.
7 "May my enemy be like the wicked, my adversary like the unjust!
8 For what hope have the godless when they are cut off, when God takes away their life?
9 Does God listen to their cry when distress comes upon them?
10 Will they find delight in the Almighty? Will they call on God at all times?
11 "I will teach you about the power of God; the ways of the Almighty I will not conceal.
12 You have all seen this yourselves. Why then this meaningless talk?
13 "Here is the fate God allots to the wicked, the heritage a ruthless man receives from the Almighty:
14 However many his children, their fate is the sword; his offspring will never have enough to eat.
15 The plague will bury those who survive him, and their widows will not weep for them.
16 Though he heaps up silver like dust and clothes like piles of clay,
17 what he lays up the righteous will wear, and the innocent will divide his silver.
18 The house he builds is like a moth's cocoon, like a hut made by a watchman.
19 He lies down wealthy, but will do so no more; when he opens his eyes, all is gone.
20 Terrors overtake him like a flood; a tempest snatches him away in the night.
21 The east wind carries him off, and he is gone; it sweeps him out of his place.
22 It hurls itself against him without mercy as he flees headlong from its power.
23 It claps its hands in derision and hisses him out of his place."
1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
2 חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃
3 כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃
4 אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃
5 חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃
6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃
7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃
8 כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃
9 הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃
10 אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃
11 אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃
12 הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃
13 זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃
14 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
15 שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
16 אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃
17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃
18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃
19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃
20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃
21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃
22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃
23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃