1 Then Job replied:
2 "Listen carefully to my words; let this be the consolation you give me.
3 Bear with me while I speak, and after I have spoken, mock on.
4 "Is my complaint directed to a human being? Why should I not be impatient?
5 Look at me and be appalled; clap your hand over your mouth.
6 When I think about this, I am terrified; trembling seizes my body.
7 Why do the wicked live on, growing old and increasing in power?
8 They see their children established around them, their offspring before their eyes.
9 Their homes are safe and free from fear; the rod of God is not on them.
10 Their bulls never fail to breed; their cows calve and do not miscarry.
11 They send forth their children as a flock; their little ones dance about.
12 They sing to the music of timbrel and lyre; they make merry to the sound of the pipe.
13 They spend their years in prosperity and go down to the grave in peace. [^1]
14 Yet they say to God, 'Leave us alone! We have no desire to know your ways.
15 Who is the Almighty, that we should serve him? What would we gain by praying to him?'
16 But their prosperity is not in their own hands, so I stand aloof from the plans of the wicked.
17 "Yet how often is the lamp of the wicked snuffed out? How often does calamity come upon them, the fate God allots in his anger?
18 How often are they like straw before the wind, like chaff swept away by a gale?
19 It is said, 'God stores up the punishment of the wicked for their children.' Let him repay the wicked, so that they themselves will experience it!
20 Let their own eyes see their destruction; let them drink the cup of the wrath of the Almighty.
21 For what do they care about the families they leave behind when their allotted months come to an end?
22 "Can anyone teach knowledge to God, since he judges even the highest?
23 One person dies in full vigor, completely secure and at ease,
24 well nourished in body, "bones rich with marrow.
25 Another dies in bitterness of soul, never having enjoyed anything good.
26 Side by side they lie in the dust, and worms cover them both.
27 "I know full well what you are thinking, the schemes by which you would wrong me.
28 You say, 'Where now is the house of the great, the tents where the wicked lived?'
29 Have you never questioned those who travel? Have you paid no regard to their accounts —
30 that the wicked are spared from the day of calamity, that they are delivered from "the day of wrath?
31 Who denounces their conduct to their face? Who repays them for what they have done?
32 They are carried to the grave, and watch is kept over their tombs.
33 The soil in the valley is sweet to them; everyone follows after them, and a countless throng goes "before them.
34 "So how can you console me with your nonsense? Nothing is left of your answers but falsehood!"
1 ויען איוב ויאמר׃
2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃
3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃
4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃
5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃
6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃
7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃
8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃
9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃
10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃
11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃
12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃
13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃
15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃
16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃
17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃
18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃
20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃
21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃
22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃
23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃
24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃
25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃
28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃
29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃
30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃
31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃
32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃
33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃
34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃