1 Y RESPONDIO Job, y dijo:2 Muchas veces he oído cosas como estas: Consoladores molestos sois todos vosotros.3 ¿Tendrán fin las palabras ventosas? O ¿qué te animará á responder?4 También yo hablaría como vosotros. Ojalá vuestra alma estuviera en lugar de la mía, Que yo os tendría compañía en las palabras, Y sobre vosotros movería mi cabeza.5 Mas yo os alentaría con mis palabras, Y la consolación de mis labios apaciguaría el dolor vuestro.6 Si hablo, mi dolor no cesa; Y si dejo de hablar, no se aparta de mí.7 Empero ahora me ha fatigado: Has tú asolado toda mi compañía.8 Tú me has arrugado; testigo es mi flacura, Que se levanta contra mí para testificar en mi rostro.9 Su furor me destrizó, y me ha sido contrario: Crujió sus dientes contra mí; Contra mí aguzó sus ojos mi enemigo.10 Abrieron contra mí su boca; Hirieron mis mejillas con afrenta; Contra mí se juntaron todos.11 Hame entregado Dios al mentiroso, Y en las manos de los impíos me hizo estremecer.12 Próspero estaba, y desmenuzóme: Y arrebatóme por la cerviz, y despedazóme, Y púsome por blanco suyo.13 Cercáronme sus flecheros, Partió mis riñones, y no perdonó: Mi hiel derramó por tierra.14 Quebrantóme de quebranto sobre quebranto; Corrió contra mí como un gigante.15 Yo cosí saco sobre mi piel, Y cargué mi cabeza de polvo.16 Mi rostro está enlodado con lloro, Y mis párpados entenebrecidos:17 A pesar de no haber iniquidad en mis manos, Y de haber sido mi oración pura.18 Oh tierra! no cubras mi sangre, Y no haya lugar á mi clamor.19 Mas he aquí que en los cielos está mi testigo, Y mi testimonio en las alturas.20 Disputadores son mis amigos: Mas á Dios destilarán mis ojos.21 Ojalá pudiese disputar el hombre con Dios, Como con su prójimo!22 Mas los años contados vendrán, Y yo iré el camino por donde no volveré.
1 א ויען איוב ויאמר br 2 ב שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם br 3 ג הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה br 4 ד גם אנכי-- ככם אדברה br לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים br ואניעה עליכם במו ראשי br 5 ה אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך br 6 ו אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך br 7 ז אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי br 8 ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה br 9 ט אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי br 10 י פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון br 11 יא יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני br 12 יב שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני br ויקימני לו למטרה br 13 יג יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל br ישפך לארץ מררתי br 14 יד יפרצני פרץ על-פני-פר ץ ירץ עלי כגבור br 15 טו שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני br 16 טז פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות br 17 יז על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה br 18 יח ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי br 19 יט גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים br 20 כ מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני br 21 כא ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו br 22 כב כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך