1 א מזמור לאסף br אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ br ממזרח-שמש עד-מבאו br
2 ב מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע br
3 ג יבא אלהינו ואל-יחרש br אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד br
4 ד יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו br
5 ה אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח br
6 ו ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה br
7 ז שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך br אלהים אלהיך אנכי br
8 ח לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד br
9 ט לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים br
10 י כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף br
11 יא ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי br
12 יב אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה br
13 יג האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה br
14 יד זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך br
15 טו וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני br
16 טז ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך br
17 יז ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך br
18 יח אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך br
19 יט פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה br
20 כ תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי br
21 כא אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך br אוכיחך ואערכה לעיניך br
22 כב בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל br
23 כג זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים
1 Ein Psalm Asaphs. Gott, der HERR, der Mächtige, redet und ruft der Welt vom Aufgang der Sonne bis zu ihrem Niedergang.
2 Aus Zion bricht an der schöne Glanz Gottes.
3 Unser Gott kommt und schweigt nicht. Fressend Feuer geht vor ihm her und um ihn her ist ein großes Wetter.
4 Er ruft Himmel und Erde, daß er sein Volk richte:
5 "Versammelt mir meine Heiligen, die den Bund mit mir gemacht haben beim Opfer."
6 Und die Himmel werden seine Gerechtigkeit verkündigen; denn Gott ist Richter. (Sela.)
7 "Höre, mein Volk, laß mich reden; Israel, laß mich unter dir zeugen: Ich, Gott, bin dein Gott.
8 Deines Opfers halber strafe ich dich nicht, sind doch deine Brandopfer immer vor mir.
9 Ich will nicht von deinem Hause Farren nehmen noch Böcke aus deinen Ställen.
10 Denn alle Tiere im Walde sind mein und das Vieh auf den Bergen, da sie bei tausend gehen.
11 Ich kenne alle Vögel auf den Bergen, und allerlei Tier auf dem Feld ist vor mir.
12 Wo mich hungerte, wollte ich dir nicht davon sagen; denn der Erdboden ist mein und alles, was darinnen ist.
13 Meinst du, daß ich Ochsenfleisch essen wolle oder Bocksblut trinken?
14 Opfere Gott Dank und bezahle dem Höchsten deine Gelübde
15 und rufe mich an in der Not, so will ich dich erretten, so sollst du mich preisen."
16 Aber zum Gottlosen spricht Gott: "Was verkündigst du meine Rechte und nimmst meinen Bund in deinen Mund,
17 so du doch Zucht hassest und wirfst meine Worte hinter dich?
18 Wenn du einen Dieb siehst, so läufst du mit ihm und hast Gemeinschaft mit den Ehebrechern.
19 Deinen Mund lässest du Böses reden, und deine Zunge treibt Falschheit.
20 Du sitzest und redest wider deinen Bruder; deiner Mutter Sohn verleumdest du.
21 Das tust du, und ich schweige; da meinst du, ich werde sein gleichwie du. Aber ich will dich strafen und will dir's unter Augen stellen.
22 Merket doch das, die ihr Gottes vergesset, daß ich nicht einmal hinraffe und sei kein Retter da.
23 Wer Dank opfert, der preiset mich; und da ist der Weg, daß ich ihm zeige das Heil Gottes."