טו בארך אפים יפתה קצין    ולשון רכה תשבר-גרם br

ג שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו br

ד יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות br

א למנצח לידיתון (לידותון)    מזמור לדוד br

כא מות וחיים ביד-לשון    ואהביה יאכל פריה br

ט אחישה מפלט לי--    מרוח סעה מסער br

כח ולשוני תהגה צדקך    כל-היום תהלתך

יט שפת-אמת תכון לעד    ועד-ארגיעה לשון שקר br

יב לכו-בנים שמעו-לי    יראת יהוה אלמדכם br

יג מי-האיש החפץ חיים    אהב ימים לראות טוב br

יח יש בוטה כמדקרות חרב    ולשון חכמים מרפא br

ד כי אין מלה בלשוני    הן יהוה ידעת כלה br

כח גם אויל מחריש חכם יחשב    אטם שפתיו נבון

ב יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר    מלשון רמיה br

ל פי-צדיק יהגה חכמה    ולשונו תדבר משפט br

לא תורת אלהיו בלבו    לא תמעד אשריו br

יט ברב דברים לא יחדל-פשע    וחושך שפתיו משכיל br

⁵ ה וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם

⁶ ו ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות

⁷ ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו

⁸ ח ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר

⁹ ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ {פ}