1 Preghiera dell’afflitto quand’è abbattuto e spande il suo lamento dinanzi all’Eterno. Deh ascolta la mia preghiera, o Eterno, e venga fino a te il mio grido!2 Non mi nasconder la tua faccia nel dì della mia distretta; inclina a me il tuo orecchio; nel giorno che io grido, affrettati a rispondermi.3 Poiché i miei giorni svaniscono come fumo, e le mie ossa si consumano come un tizzone.4 Colpito è il mio cuore come l’erba, e si è seccato; perché ho dimenticato perfino di mangiare il mio pane.5 A cagion della voce dei miei gemiti, le mie ossa s’attaccano alla mia carne.6 Son simile al pellicano del deserto, son come il gufo de’ luoghi desolati.7 Io veglio, e sono come il passero solitario sul tetto.8 I miei nemici m’oltraggiano ogni giorno; quelli che son furibondi contro di me si servon del mio nome per imprecare.9 Poiché io mangio cenere come fosse pane, e mescolo con lagrime la mia bevanda,10 a cagione della tua indignazione e del tuo cruccio; poiché m’hai levato in alto e gettato via.11 I miei giorni son come l’ombra che s’allunga, e io son disseccato come l’erba.12 Ma tu, o Eterno, dimori in perpetuo, e la tua memoria dura per ogni età.13 Tu ti leverai ed avrai compassione di Sion, poiché è tempo d’averne pietà; il tempo fissato è giunto.14 Perché i tuoi servitori hanno affezione alle sue pietre, ed hanno pietà della sua polvere.15 Allora le nazioni temeranno il nome dell’Eterno, e tutti i re della terra la tua gloria,16 quando l’Eterno avrà riedificata Sion, sarà apparso nella sua gloria,17 avrà avuto riguardo alla preghiera dei desolati, e non avrà sprezzato la loro supplicazione.18 Questo sarà scritto per l’età a venire, e il popolo che sarà creato loderà l’Eterno,19 perch’egli avrà guardato dall’alto del suo santuario; dal cielo l’Eterno avrà mirato la terra20 per udire i gemiti de’ prigionieri, per liberare i condannati a morte,21 affinché pubblichino il nome dell’Eterno in Sion e la sua lode in Gerusalemme,22 quando i popoli e i regni si raduneranno insieme per servire l’Eterno.23 Egli ha abbattuto le mie forze durante il mio cammino; ha accorciato i miei giorni.24 Io ho detto: Dio mio, non mi portar via nel mezzo dei miei giorni; i tuoi anni durano per ogni età.25 Tu fondasti ab antico la terra, e i cieli son l’opera delle tue mani.26 Essi periranno, ma tu rimani; tutti quanti si logoreranno come un vestito; tu li muterai come una veste e saranno mutati.27 Ma tu sei sempre lo stesso, e gli anni tuoi non avranno mai fine.28 I figliuoli de’ tuoi servitori avranno una dimora, e la loro progenie sarà stabilita nel tuo cospetto.

1 א   תפלה לעני כי-יעטף--    ולפני יהוה ישפך שיחו br 2 ב   יהוה שמעה תפלתי    ושועתי אליך תבוא br 3 ג   אל-תסתר פניך ממני--    ביום צר-לי br הטה-אלי אזנך    ביום אקרא מהר ענני br 4 ד   כי-כלו בעשן ימי    ועצמותי כמוקד נחרו br 5 ה   הוכה-כעשב ויבש לבי    כי-שכחתי מאכל לחמי br 6 ו   מקול אנחתי--    דבקה עצמי לבשרי br 7 ז   דמיתי לקאת מדבר    הייתי ככוס חרבות br 8 ח   שקדתי ואהיה--    כצפור בודד על-גג br 9 ט   כל-היום חרפוני אויבי    מהוללי בי נשבעו br 10 י   כי-אפר כלחם אכלתי    ושקוי בבכי מסכתי br 11 יא   מפני-זעמך וקצפך--    כי נשאתני ותשליכני br 12 יב   ימי כצל נטוי    ואני כעשב איבש br 13 יג   ואתה יהוה לעולם תשב    וזכרך לדר ודר br 14 יד   אתה תקום תרחם ציון    כי-עת לחננה כי-בא מועד br 15 טו   כי-רצו עבדיך את-אבניה    ואת-עפרה יחננו br 16 טז   וייראו גוים את-שם יהוה    וכל-מלכי הארץ את-כבודך br 17 יז   כי-בנה יהוה ציון--    נראה בכבודו br 18 יח   פנה אל-תפלת הערער    ולא-בזה את-תפלתם br 19 יט   תכתב זאת לדור אחרון    ועם נברא יהלל-יה br 20 כ   כי-השקיף ממרום קדשו    יהוה משמים אל-ארץ הביט br 21 כא   לשמע אנקת אסיר    לפתח בני תמותה br 22 כב   לספר בציון שם יהוה    ותהלתו בירושלם br 23 כג   בהקבץ עמים יחדו    וממלכות לעבד את-יהוה br 24 כד   ענה בדרך כחו (כחי)    קצר ימי br 25 כה   אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי    בדור דורים שנותיך br 26 כו   לפנים הארץ יסדת    ומעשה ידיך שמים br 27 כז   המה יאבדו--    ואתה תעמד br וכלם כבגד יבלו    כלבוש תחליפם ויחלפו br 28 כח   ואתה-הוא    ושנותיך לא יתמו br [ (Psalms 102:29) כט   בני-עבדיך ישכונו    וזרעם לפניך יכון ]