1 Al Capo de’ musici. Sopra l’ottava. Salmo di Davide. Salva, o Eterno, poiché l’uomo pio vien meno, e i fedeli vengono a mancare tra i figliuoli degli uomini.2 Ciascuno mentisce parlando col prossimo; parlano con labbro lusinghiero e con cuor doppio.3 L’Eterno recida tutte le labbra lusinghiere, la lingua che parla alteramente,4 quelli che dicono: Con le nostre lingue prevarremo; le nostre labbra sono per noi; chi sarà signore su noi?5 Per l’oppressione dei miseri, per il grido d’angoscia de’ bisognosi, ora mi leverò, dice l’Eterno; darò loro la salvezza alla quale anelano.6 Le parole dell’Eterno son parole pure, sono argento affinato in un crogiuolo di terra, purificato sette volte.7 Tu, o Eterno, li proteggerai, li preserverai da questa generazione in perpetuo.8 Gli empi vanno attorno da tutte le parti quando la bassezza siede in alto tra i figliuoli degli uomini.

1 א   למנצח על-השמינית    מזמור לדוד br 2 ב   הושיעה יהוה כי-גמר חסיד    כי-פסו אמונים מבני אדם br 3 ג   שוא ידברו--איש את-רעהו    שפת חלקות--בלב ולב ידברו br 4 ד   יכרת יהוה כל-שפתי חלקות--    לשון מדברת גדלות br 5 ה   אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו    מי אדון לנו br 6 ו   משד עניים    מאנקת אביונים br עתה אקום יאמר יהוה    אשית בישע יפיח לו br 7 ז   אמרות יהוה    אמרות טהרות br כסף צרוף בעליל לארץ    מזקק שבעתים br 8 ח   אתה-יהוה תשמרם    תצרנו מן-הדור זו לעולם br [ (Psalms 12:9) ט   סביב רשעים יתהלכון    כרם זלות לבני אדם ]