1 O Dio delle vendette, o Eterno, Iddio delle vendette, apparisci nel tuo fulgore!

2 Lèvati, o giudice della terra, rendi ai superbi la loro retribuzione!

3 Fino a quando gli empi, o Eterno, fino a quando gli empi trionferanno?

4 Si espandono in discorsi arroganti, si vantano tutti questi operatori d’iniquità.

5 Schiacciano il tuo popolo, o Eterno, e affliggono la tua eredità.

6 Uccidono la vedova e lo straniero, ammazzano gli orfani,

7 e dicono: L’Eterno non vede, l’Iddio di Giacobbe non ci fa attenzione.

8 Abbiate intendimento, voi gli stolti fra il popolo! E voi, pazzi, quando sarete savi?

9 Colui che ha piantato l’orecchio non udirà egli? Colui che ha formato l’occhio non vedrà egli?

10 Colui che castiga le nazioni non correggerà, egli che imparte all’uomo la conoscenza?

11 L’Eterno conosce i pensieri dell’uomo, sa che son vanità.

12 Beato l’uomo che tu correggi, o Eterno, ed ammaestri con la tua legge

13 per dargli requie dai giorni dell’avversità, finché la fossa sia scavata per l’empio.

14 Poiché l’Eterno non rigetterà il suo popolo, e non abbandonerà la sua eredità.

15 Poiché il giudizio tornerà conforme a giustizia, e tutti i diritti di cuore lo seguiranno.

16 Chi si leverà per me contro i malvagi? Chi si presenterà per me contro gli operatori d’iniquità?

17 Se l’Eterno non fosse stato il mio aiuto, a quest’ora l’anima mia abiterebbe il luogo del silenzio.

18 Quand’ho detto: Il mio piè vacilla, la tua benignità, o Eterno, m’ha sostenuto.

19 Quando sono stato in grandi pensieri dentro di me, le tue consolazioni han rallegrato l’anima mia.

20 Il trono della nequizia t’avrà egli per complice? esso, che ordisce oppressioni in nome della legge?

21 Essi si gettano assieme contro l’anima del giusto, e condannano il sangue innocente.

22 Ma l’Eterno è il mio alto ricetto, e il mio Dio è la ròcca in cui mi rifugio.

23 Egli farà ricader sovr’essi la loro propria iniquità, e li distruggerà mediante la loro propria malizia; ’Eterno, il nostro Dio, li distruggerà.

1 א   אל-נקמות יהוה    אל נקמות הופיע br

2 ב   הנשא שפט הארץ    השב גמול על-גאים br

3 ג   עד-מתי רשעים יהוה    עד-מתי רשעים יעלזו br

4 ד   יביעו ידברו עתק    יתאמרו כל-פעלי און br

5 ה   עמך יהוה ידכאו    ונחלתך יענו br

6 ו   אלמנה וגר יהרגו    ויתומים ירצחו br

7 ז   ויאמרו לא יראה-יה    ולא-יבין אלהי יעקב br

8 ח   בינו בערים בעם    וכסילים מתי תשכילו br

9 ט   הנטע אזן הלא ישמע    אם-יצר עין הלא יביט br

10 י   היסר גוים הלא יוכיח    המלמד אדם דעת br

11 יא   יהוה--ידע מחשבות אדם    כי-המה הבל br

12 יב   אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה    ומתורתך תלמדנו br

13 יג   להשקיט לו מימי רע--    עד יכרה לרשע שחת br

14 יד   כי לא-יטש יהוה עמו    ונחלתו לא יעזב br

15 טו   כי-עד-צדק ישוב משפט    ואחריו כל-ישרי-לב br

16 טז   מי-יקום לי עם-מרעים    מי-יתיצב לי עם-פעלי און br

17 יז   לולי יהוה עזרתה לי--    כמעט שכנה דומה נפשי br

18 יח   אם-אמרתי מטה רגלי    חסדך יהוה יסעדני br

19 יט   ברב שרעפי בקרבי--    תנחומיך ישעשעו נפשי br

20 כ   היחברך כסא הוות    יצר עמל עלי-חק br

21 כא   יגודו על-נפש צדיק    ודם נקי ירשיעו br

22 כב   ויהי יהוה לי למשגב    ואלהי לצור מחסי br

23 כג   וישב עליהם את אונם--    וברעתם יצמיתם br יצמיתם    יהוה אלהינו